הלומד תורה בקול ומפריע שינת חבירו
במשנה: חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות (בבא בתרא כ, א).
בשבט הלוי (ח"ז סי' רכד) כתב, שתלמיד חכם סתם שלומד בבית מדרש, פשוט שלא הותר לו להגביה קולו כל כך עד שיפריע השינה בלילה לשכנים, כי אפשר לו ללמוד בקול גם בלי הפרעה לשינת השכנים, משא"כ בלימוד תינוקות של בית רבן שלא מתקיים בדרך כלל בלי הגבהת קול המלמד והמולת התלמידים מותר.
וכמבואר בשו"ע (חו"מ סי' קנו ס"ג), יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישן מקול התנוקות של בית רבן, והוא הדין לכל מילי דמצוה, שאינם יכולים למחות בידו.
אמנם בשו"ת משנה הלכות (חי"ד סי' ר) נשאל בדבר ת"ח הלומד בביה"מ ונשמע קולו בבואו אל הקודש החוצה עד שמפריע השינה להשכנים בלילה, אם הוא בכלל גזל שינה.
והשיב שאין צריך לומר ת"ח או אפילו הרבה ת"ח הלומדים 'בבית המדרש' דרך לימודם, אפי' בקול שמעורר השכנים אין בזה איסור כל שהוא דרך לימוד, ואפילו רועש כקול הר סיני כל שלא מתכוין ח"ו להפריע. אלא אפילו יחיד או רבים 'בביתו' הלומד בקול בלילה אין בזה איסור ח"ו אלא מצוה וחיוב, ובגמ' עירובין (יח:) א"ר ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב, שנאמר (איוב לה י) 'ולא אמר איה אלקי עושי נתן זמירות בלילה', ופרש"י (ד"ה ולא אמר) לא הוצרך להתאונן ולומר איה עושי והריני חרב, מי שנותן זמירות של תורה בלילה, ולכן נקט לילה שהקול נשמע מרחוק. הרי שפי' דוקא שילמוד בקול עד שהקול נשמע מרחוק, ופשוט שהשכנים ג"כ שומעים הקול שהרי זה פי' מרחוק, ואם השכנים לא ישמעו מי ישמע.
וביאר שאין בזה חשש איסור, כמבואר בסוגיין שאינו יכול למחות בידו ולומר איני יכול לישן מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות וכו', ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך שתיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, והרמב"ם בפיה"מ כתב, והטעם שאינו יכול למחות בידו כניסת התינוקות, ואע"פ שהם נכנסים ויוצאים, משום שזה נעשה להרבות התורה בישראל, ולפיכך אין הדין בזה נוהג אלא במלמדי התינוקות תורה, אבל אם היה מלמד חשבון או הנדסה יש לו רשות למנעו, ויאמר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסין ולא מקול היוצאין.
ועיין רמב"ם (שכנים פ"ו הי"ב), שכתב וכן יש לו ללמד תינוקות של ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השותפין יכולין למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולין לישן מקול התינוקות של בית רבן. ולכן ת"ח הלומד בקול בין בביהמ"ד ובין בביתו אע"פ שמעורר השכנים מותר, ואדרבה עושה מצוה בזה, ואם ישמעו אחרים ויעמדו וילמדו גם הם תבא עליו ועליהם ברכה.
