היתומים טוענים שהעיריה נתנה לאביהם מגרש לבנות עליו ישיבה
בגמ': צריך שיבואו פלוני ופלוני ויעידו. (בבא בתרא קע, א).
בחשוקי חמד מביא: שאלה. רב מפורסם, העמיד קרוון [בית מעץ] במגרש של העיריה הסמוך לבית הכנסת, והקים שם ישיבה והרביץ שם תורה לתלמידים. והנה פרצה שריפה ר"ל, שכילתה את הארכיון של העיריה [ואת הקרוון] והמסמכים, הרב מרב צער נפטר, וכעת באו בניו היתומים ורוצים לשקם את הישיבה.
נתעוררו חלק מאנשי העיר בטענה, שאמנם הרב היה מאוד נערץ, ולכן העיריה לא מחתה בידו והעלימו עין מהקרוון שהעמיד על המגרש שלהם, אבל כעת כשהרב נפטר אין זכות ליתומיו להעמיד ישיבה על המגרש, מאחר ומעולם העיריה לא נתנה לו רשות להקים ישיבה על המגרש העירוני. מה הדין?
תשובה. נאמר במסכת ב"ב דף קע ע"א האומר לחברו פרעתיך בפני פלוני ופלוני צריך שיבואו פלוני ופלוני ויעידו..., ואף רבי לא אמר אלא לברר. והנה המהרי"ט (ח"א סימן קלב) דן בדבר האם טוענים ליורש שאביו קנה משבעה טובי העיר. וכתב: טענינן ליורש שקנה [אביו] משבעה טובי העיר, ולא אמרינן התם טעמא "דקלא", ונראה לי דוקא במחזיק עצמו הוא דאמרינן הכא שכל אדם הטוען טענה שאפשר לברר אותה, מחייבינן ליה לברר, דבפרק גט פשוט ב"ב דף קע פסקינן הלכתא כרבי, דאמר לגבי הבא לדון בשטר ובחזקה, שאע"פ שיש לו עדי חזקה, צריך לברר את השטר ולקיימי... ויתמי לאו בני אייתויי ראיה נינהו ופטרי. וכי תימא מי איכא מידי דטענינן ליתמי מאי דלא מצי למיטען אבוהן, יש לנו כיוצא בו בב"ב דף נב דאיתמר אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיה אונות ושטרות יוצאות על שמו, ואמר שלי הן רב אמר עליו להביא ראיה ושמואל אמר על האחין להביא ראיה... ומתמה רב פפא מי איכא מידי דטענינן ליתמי מאי דלא מצי אביהון למיטען, עכ"פ ביתמי טענינן, ויתכן דה"ה דטענין אולי קנה מז' טובי העיר, יעו"ש. ואולי גם כאן כך, דטענינן ליתמי שאביהם קבל אישור מהעיריה, וצ"ע.
