הימנעות מאכילת בשר ויין באמצע השבוע

בגמ': ר' אלעזר הקפר ברבי אומר, מה ת"ל (במדבר ו) 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש', וכי באיזו נפש חטא זה, אלא שציער עצמו מן היין, וק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה. (נזיר יט, א).

בסוגיין. ר' אלעזר הקפר ברבי אומר, מה ת"ל (במדבר ו) 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש', וכי באיזו נפש חטא זה, אלא שציער עצמו מן היין, וק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה.

והנה בבאר היטב (או"ח סי' קלד סק"ד) כתב בשם האר"י והשכנה"ג, 'אשרי למי שאפשר לו לפרוש מבשר ויין כל השבוע', וכן הובא בהקדמת מהרח"ו לשער ההקדמות, בהקדמת מגיד מישרים ובספר אור צדיקים (סי' כג סכ"ה).

ובחסד לאברהם (מעין חמישי נהר ו) כתב שחיבוט הקבר בא לאדם על אשר שמח בזמן שאינו ראוי לשמוח, ואין שמחה אלא בבשר ויין, וכל הימים שבהם נופלים על פניהם אינם ימי שמחה ולכן אסור בהם אכילת בשר ושתיית יין.

ועיין בספר סור מרע ועשה טוב (הוספות מהרצ"א אות לו) כתב שאם יודע האדם טבע חלישותו ובפרט בדורות האלו שאין צריך לפרוש מבשר ויין כל השבוע.

ובשדי חמד (אסיפת דינים מערכת אכילה אות א) כתב ללד סעד וסמך לאחד שנהג פרישות שלא לאכול בשר, וכתב, 'חלילה וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו כי גגם מן היין הוא פרוש מרובה זולת יין מצוה וידוע כי עמל אדם לפיהו וכמה איסורים נמשכים מרוב אכילה והרבה יין עושה רח"ל וכבר כתבו בשם הרב האר"י אשר למי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין', והביא שם בשם השבט מוסר שלא הותר אכילת בשר אלא לצדיק גמור, ועם שכל זמן משנת חסידים הוא וחלילה לאסור לכל אדם אכילת בשר, ומ"מ למדנו כי נכון הדבר שמי שיוכל לסגף עצמו חסין קדוש יאמר לו.

יש שאמרו להימנע דווקא ביום א' מיין ובשר, מפני שביום א' נחרב בית המקדש (הנהגות צדיקים, תקונים והנהגות ממקובלי צפת אות ט, ועיין בבבא בתרא ס: ובספר נצח ישראל למהר"ל פכ"ג ד"ה הרי לך).

ועיין עוד במה שנתבאר בענין צומות וסיגופים לעיל, ובהליכות שלמה (ח"א פ"ו הערה ) הובא מכתב מבעל המנחת שלמה שבין הדברים שכתב לבעל תשובה בסדר עשיית התשובה, כתב, 'יסגף עצמו באחת מהמותרות שהוא מאד אוהב את זה, סיגריות או שוקלד וכדומה מהמותרות שהוא רגיל בהם ואינם נותנים כח ובריאות לגוף'.