הבטיח לבקר את חבירו והוזמן לברית מילה להיכן ילך
בגמ': אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו (בבא מציעא מח, א).
בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' כד) נשאל בדבר ראובן שהבטיח לשמעון לבקרו במקום שיגיע לו לשמעון מזה כבוד, כי יהיו שמה הרבה אורחים, ואם לא יבא יחשוב אולי לו לבזיון, ובינתיים בא אליו איש אחד לבקשו על אותה שעה לסעודת ברית מילה, שהדין בשו"ע שמי שאינו הולך הוא בנידוי, כי הבעל ברית בעצמו בקשו על הסעודה, אם מחויב לילך על הברית מילה ולבטל הביקור הראשון.
והשיב, פשוט שאין לבטל הביקור, כיון שמבואר ברמ"א (יו"ד סי' רסה סי"ב) שאם נמצאו בסעודת הברית מילה אנשים שאינם מהוגנים א"צ לאכול שם. אם כן כל שכן בנידון זה, שהבטיח לחברו לכבדו שהרי הוא כאומר לחברו ליתן לו מתנה מועטת, ומבואר בשו"ע (חו"מ סי' רד ס"ז-ח) שמי שאינו עומד בדיבורו, הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו, וכן הנותן מתנה מועטת לחברו וחזר בו הרי זה ממחוסרי אמנה. א"כ אם בשביל הגנאי של ת"ח ליסב אצל עם הארץ א"צ לאכול בברית מילה, אם כן כש"כ משום שלא יהא ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו, שאינו צריך לילך לשם, אלא צריך לקיים דיבורו, ודרשת חז"ל הן שלך צדק שכשאומר צריך לעמוד בדיבורו.
