האם חייב אדם להשכיר את עצמו בשביל לשלם חובותיו

בגמ': בגנבו - ולא בזממו ולא בכפלו (קידושין יח, א). 

בפוסקים דנו אם בית דין כופים אדם שיש לו חובות להשכיר את עצמו כפועל כדי לשלם חובותיו.

בשו"ת הרא"ש (כלל עח סי' ב) דן בזה וכתב, מה שטוען שמעון שיעשה מלאכה כדי לפרוע את חובו, אין בית דין כופין אותו לכך, שלא אמרה תורה אלא 'והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט', ואפילו שליח בית דין, כל שכן שלא ישלחו בית דין יד בגופו לכופו להשתעבד ולפרוע חובו.

ראיה לדין זה הביא הרא"ש בשם ר"ת, ע"פ מה שאמרו בסוגיין 'בגנבו ולא בזממו ולא בכפלו', וכך יש לומר גם, בגנבתו הוא נמכר, אך לא בפרעון חובו ולא במזונות אשתו. והיות שאדם המשכיר עצמו נקרא שמוכר את עצמו, כמבואר בבבא מציעא (נו:), על כן אין אדם מחוייב להשכיר את עצמו כפועל כדי לשלם חובו.

ובשו"ע (חו"מ סי' צז סט"ו) כתב המחבר אין כופין את הלווה להשכיר עצמו ולא לעשות שום מלאכה כדי לפרוע.