האוחז טלית ותפילין בידו והלובשם, מי קודם להכנס לביהמ"ד
בשו"ת פסקי תשובה (ח"ב סי' קנז) כתב, שמוהרי"ד מבריסק נזדמנו לפניו שני אנשים בדרך כניסתם לביהמ"ד, האחד היה לבוש בטלית ותפילין והשני אחזם בידו, והיה מבוכה בין הלומדים למי מהם יש דין קדימה לכבדו להכנס ראשונה. והשיב מוהרי"ד מבריסק על פי דברי המשנה (נגעים פי"ג מ"ט) לענין הנכנס לבית המנוגע, שאם נכנס עם בגדיו על כתיפו או בידיו, הרי הכלים טמאים מיד, שגם הם באו אל הבית הטמא, אבל אם הוא לבוש בבגדים, אין הבגדים טמאים מחמת עצמם משום שהם טפלים לאדם ואין זה נחשב שבאו אל הבית, וטומאתם היא רק לאחר שיעור כדי אכילת פרס שרק בשהה שיעור זה נטמא האדם עצמו, עיי"ש.
ואם כן כאן יש להקדים את זה שנושא את הטלית והתפילין בידיו, כיון שאז נחשב שבאו הטלית והתפילין לבית, מה שאין כן כשהם לבושים על האדם הרי הם טפלים לאדם הלובשם.
והעיר על זה הפסקי תשובה מסוגיין, שמבואר על פאה נכרית שאם היא מחוברת לגוף הרי היא נידונית כחלק מהגוף. אולם הביא שפירש היד רמ"ה, שמחוברת לגוף פירושו כדרך שהנשים עושות שמחברות את הפאה לראשם בזפת וכדומה, וזה נחשב כגופן. ואם כן לדבריו מבואר שסתם מלבוש אינו בטל לגוף, ורק פאה נכרית שמחוברת ודבוקה לגוף הרי היא בטלה לגוף. ועיי"ש עוד שהאריך בזה מכמה וכמה סוגיות בש"ס.
