בניית מעקה בעצמו או ע"י פועל
בגמ': אשכחיה דקעביד מעקה, אמר ליה, לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא בר אידי אמר שמואל, כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה (קידושין ע, א).
במג"א (או"ח סי' רנ סק"ב) כתב שמצוה בו יותר מבשלוחו נוגעת לכל המצוות, שיש לאדם להשתדל לעשות המצוה בעצמו ולא ע"י שליח.
ראיה לדבריו הביא בספר עמודי אש (דף לט.) ממה שאמרו בסוגיין שרב נחמן עשה מעקה לביתו בעצמו, ומכך שלא עשה זאת ע"י שליח מוכרח שמצוה בו יותר מבשלוחו שייכת לכל המצוות, וכך ביאר המהרי"ט בסוגיין את מעשה רב נחמן, אך העמודי אש כתב שיש לדחות ראיה זו, שאפשר שלא נזדמן לו שליח או שלא רצה להחמיץ המצוה.
יש שסבר שלא בכל מצוה אמרו כלל זה, וכמבואר ביד המלך (שבת פ"ל ה"ו) שכתב וביאר, שיש סברא לחלק ולומר שכל מצוה אשר אי אפשר לקיימה רק בחפץ או בממון של הבעלים, אזי במצות כאלה אין קפידא אם נעשה המצוה ע"י הבעלים בעצמם או ע"י שלוחם, ומשום שבכל אופן עכ"פ עיקר המצוה נעשית בשל הבעלים ושלוחו של אדם כמותו, משא"כ במצות הכנת כיבוד שבת ובמצות קידושי אשה, ששתי אלה אם הם נעשים ע"י שליח אף שגם בהם שייך שייעשו בממון המשלח, ויצא ממנה תועלת פעולתה כאילו עשו אותה הבעלים בעצמם, משום שלענין תועלת עצם השליחות אין חילוק בכלל הזה ששלוחו של אדם כמותו בין מצוה למצוה, וא"כ גם בזה יחשב הדבר כאילו עשה המצוה בעצמו, בכל זאת לענין שכר מצוה וחוב עשייתה לכתחילה מצוה בהבעלים בעצמם יותר מבשלוחם.
וחילוק הדבר הוא, משום שבשתי אלה אם הם נעשים ע"י שליח אין להמשלח שום חלק ואחיזה בעשיית המצוה כלל, משום שבקידושי אשה בכסף אין קפידא שיהיה כסף הקידושין של המקדש דוקא, שהרי גם איש אחר שנתן כסף קידושין לאשה ואמר לה התקדשי לפלוני הרי היא מקודשת מדין עבד כנעני (לעיל ז.), וכמו כן במצות הכנת כיבוד שבת, כיון שטרחת ההכנה לשבת נחשבת למצוה בפני עצמה, לכן אם נעשה ההכנה הזו ע"י שליח, אף שגוף הכיבוד של הנאת הסעודה והעונג בעצמו והמאכל והמשתה היה ניקח הכל במעות המשלח, ונמצא שבאמת יש להמשלח חלק בגוף המצוה של העונג, אבל במצות טורח ההכנה אין לו חלק משום שמצוה זו אין ענינה נוגע לממון, רק היא מוטלת על גופו של האדם בעצמו, ואם נעשתה ע"י שליח לא יצויר כלל שיהיה להמשלח איזה חלק בעשית מצוה זו, שהרי עצם המצוה היא רק על טורח הגוף לבד, ואם השליח יטריח גופו אזי אין להמשלח במצוה זו מאומה, ולפיכך רק בשתי מצות האלה מצינו שהקפידו חז"ל על עשייתן לכתחילה שיהיה ע"י כל אדם בגופו ובעצמו.
