אמירת פסוק בעל פה

בגמ': מאי דכתיב (הושע יד, י) כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (נזיר כג, א).

בסוגיין. מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכלו בם. בהגהות הב"ח (אות ג) כתב שיש לגרוס 'כי ישרים דרכי ה' 'צדיקים וכו', דהיינו שיש למחוק מתיבת 'וצדיקים' אות וי"ו ולגרוס 'צדיקים'.

בחידושי הגרי"ז (ד"ה מאי דכתיב) הביאו להקשות בשם הגרי"ד זצ"ל, מה ראה הב"ח להגיה כן, שהלא בפסוק עצמו כתוב 'וצדיקים' ומדוע שינה הב"ח מהכתוב בפסוק בתורה. [בטעם שנכתב זאת בתורה עם וי"ו, עיין בכוכב מיעקב [סוף הפטרת ויצא) מה שביאר בזה].

וכתבו ליישב עפ"י מה שאמר הבית הלוי (עיין בהקדמה לשו"ת בית הלוי) שמה שמצינו בכמה מקומות בש"ס שמובאים פסוקים שלא כצורתם הוא משום שדברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה, וכשהיו אומרים פסוק מן התורה היו נוהגים לקוראו מן הכתב, אבל לפעמים לא היה הספר לפניהם והיו רוצים להזכיר את הפסוק, לפיכך אמרוהו שלא כצורתו שכך מותר להזכירו אפילו על פה.

לפי זה מבוארת היטב כוונת הב"ח, ששינה ומחק את הוי"ו.

אמנם בפניני רבינו הקהילות יעקב (ח"ב עמוד יט) כתב בשם בעל הקה"י שאמר, שברור כשמש שאין זו הגהת הב"ח, ולא הב"ח כתבו אלא איזה תלמיד שלא זכר את הפסוק, והיה נדמה לו שכתוב בלי וי"ו, ולכן כתב להגיה שיש למחוק את הוי"ו.