אם מותר להשתתף בקניית כרטיסי הגרלה
בגמ': תניא ר' יוסי אומר האחין שחלקו כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולם מ"ט אמר ר' אלעזר כתחלת ארץ ישראל מה תחלה בגורל אף כאן בגורל וכו'. (בבא בתרא קו, ב).
בשו"ת רב פעלים (ח"ב יו"ד סי' ל) כתב כדבר פשוט שהגרלה הוא בגדר משחק בקוביא, ותמה איך נוהגין העולם היתר בגורל [שקורין בערבית י"א נצי"ב], שהרי אנו רואים אפילו בני אדם שלמים ויראים הנזהרים שלא לשחק בקוביא, עכ"ז נוהגין היתר בדבר זה.
והביא מה שכתב בשו"ת חות יאיר (סי' סא), כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל, באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות וכו', מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה. ותמה עליו איך לא חש משום איסור קוביא, ואדרבה משבח את עסק הגורל.
וכתב ליישב את מנהג העולם, וחילק בין הגרלה על חפץ להגרלה על המעות עצמן, שבהגרלה על חפצים דהיינו שיש לאדם חפץ ורוצה למכרו ביותר משוויו, ואוסף מעט דמים מהרבה בני אדם, ולוקח הדמים לעצמו וכותב שמו של כל אחד מאלו האנשים בפתקא אחת, ומי ששמו יוצא בגורל מקבל את החפץ, ובאופן זה שהזוכה אינו נוטל מן המעות של המשתתפים בהגרלה, אלא את החפץ שעדיין שייך לבעליו, והוא נותנו לו ברצון לאחר שקיבל את דמיו, ע"כ אין שום חשש ביד הזוכה בגורל.
ובזה היה גם נידון החות יאיר שהמשחקים נתנו מעות עבור כוס של כסף, והזוכה לקח הכוס ולא לקח המעות. משא"כ באופן שהזוכה בגורל נוטל את המעות עצמן שהמשתתפים נתנו, בזה יש איסור משום משחק בקוביא. [עיי"ש היטב שהביא עוד כמה דוגמאות של משחקים, אלו מותרים ואלו אסורים].
ולכאורה לפי דבריו יש לאסור להשתתף בהגרלת הלוטו משום משחק בקוביא. אך יש שכתבו שאין זה דומה כלל למשחק בקוביא, מפני שהמִשְׂחק בקוביא הוא שהמפסיד נותן למנצח מממונו הפרטי את הסכום המסוים שקצבו ביניהם. משא"כ הגרלת הפיס שאוספים הרבה מעות מכל המשתתפים ואחד זוכה, אין בזה ענין של נצחון שלוקח מה ששייך לחבירו, אלא הוא ענין של מזל. וראה בתשובות והנהגות (ח"ב סי' תרלה) שכתב כעין חילוק זה לענין ההיתר להשתתף בהגרלה שהיא לצורך הכנסות לצדקה. [ועיי"ש שהביא שיש מהרבנים הספרדים שמחמירים בזה. אבל חלק וכתב שהיום נתפשט ההיתר בכל המקומות להשתתף בהגרלות].
