איזה פחד ראוי שיהיה לאדם, ואיזה מזיקו

בגמ': אשרי אדם מפחד תמיד (גיטין נה, ב).

בתוספות (ד"ה אשרי) הביאו שבמסכת ברכות (ס.) מבואר שישנם שני סוגי פחד, ישנו פחד שדואג האדם שלא ישכח תלמודו וחוזר על משנתו תמיד, שפחד זה הוא טוב. אך אם האדם מפחד בחינם אין זה בכלל 'אשרי אדם מפחד תמיד', אלא להיפך הרי זה סימן שחוטא הוא (ברכות שם).

גדולי הדורות ביארו שמטבע הבריאה הפחד מזיק לאדם, כמבואר בפירוש 'מאיר איוב' (איוב ג כה, דף יג.) לרבי מאיר עראמה בנו של העקידת יצחק, שכתב הציור מהדבר המזיק הוא מזיק, כמו ההולך למעלה על הקורה יפול מהרה מפחד לבבו, מה שלא יפול ממנה אם היתה למטה, וכן הרואה מי שאוכל הבוסר תקהינה שיניו, וכן היא המידה הטבעית כי ציור הדבר המפחיד יזיק, וכן אמר הכתוב (משלי כט כה) 'חרדת אדם יתן מוקש'.

ובדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת וישלח) כתב, אם יקרה לו ענין שהוא צריך להיזהר ממי שהוא רוצה להזיק בשום ענין, יבקש ההצלה ולא יסמוך על הנס, ועל זה אמר במקום אחר אשרי אדם מפחד תמיד, רוצה לומר שיפחד ממה שיוכל לבא בדרך סכנה ולא יסמוך על זכיותיו, ואחר שיעשה כל מה שיוכל, שלא יחרד ויראה חולשה, כי זה הוא סבה שיתחזק שכנגדו, וזהו חרדת אדם יתן מוקש.

על חומרת 'הפחד' והנזק היוצא ממנה יש ללמוד גם מדברי הרמב"ם (מלכים פ"ז הט"ו) שכתב על היוצא למלחמה שישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד, ואם מבהיל את עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר (דברים כ ג) 'אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם'.

יסוד זה שמחשבתו והילך רוחו של אדם משפיע על גופו, מבואר בגר"א גם על שמחה שבכוחה לבטל מחלה, ולהיפך העצבות מחזקת את המחלה, וכך פירש הגר"א את הפסוק במשלי (יח יד) 'רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה', השמחה באה על ידי הרוח, וזהו 'רוח איש' כשהאיש תמיד בשמחה, הוא יכלכל מחלהו, אף שתבא עליו מחלה חס ושלום, הוא 'יכלכל מחלהו', בשמחתו יבטלנה, אבל מי שיש לו רוח נכאה, והוא עצבון, 'מי ישאנה' מי יכול לשאת את זאת.

והמהרש"ל בחכמת שלמה (יבמות סד:) כתב 'נראה לי לפרש שהיה מסיח דעתו, ועל כן לא היה לו כ"כ צער וכו', ומשום הכי אהני ליה הך רפואה, והסחת דעת הוא פועל לזה בסגולה'.

מאידך גיסא פחד בכל מה שנוגע לענייניו הרוחניים של האדם הוא מעלה גדולה, כמו שכתב רבנו יונה (שערי תשובה א כ) אמר אחרי כן (משלי כח יד) 'אשרי אדם מפחד תמיד', פירוש אע"פ שהוא מודה ועוזב יש עליו לפחד תמיד אולי לא השלים חק התשובה כי צריכה למדרגות רבות, גם יפחד אולי יתחדש עליו יצרו וישמר ממנו בכל עת.

וכבר אמרו באבות דרבי נתן (פ"ט מ"ה), מלמד שיהא ליבו של אדם מתפחד בכל יום, ויאמר אוי לי שמא יבוא עלי פורענות היום ושמא למחר, ונמצא מתפחד בכל יום שנאמר 'אשרי אדם מפחד תמיד'.

במהרי"ל נמצא פירוש נוסף על 'אשרי אדם מפחד תמיד' שהיינו פחד לקיים המצוה כתיקונה, ובספר המנהגים שלו ב'סדר ההגדה' (אות א) כתב על אופן סידור ליל הסדר 'יהא כל אדם חרד באימה, לקיים מאמר חכמים שתקנו מצות הסדר וההגדה, ולא יהא הדבר קל בעיניו, אף אם כמה דברים יש בסדר שנראה בעיני האדם שאין הקפדה בהן ישכיל בדעתו לקיים, שאין שום דבר ריק בהן'. ועיין עוד בשפתי חיים (מועדים ח"א עמוד סה) שהאריך לבאר עניין הפחד והחרדה בדברים רוחניים.