אונאה באתרוגים
בגמ': ואיבעית אימא כי אמור רבנן אונאה וביטול מקח בכדי שהדעת טועה אבל בכדי שאין הדעת טועה לא אימור מתנה יהב ליה. (בבא בתרא עח, ב).
בשו"ת אבני חפץ (סי' מה) כתב, מפאת המלחמה הנוראה אשר תלהט כעת מוסדי תבל וחללים לרבות תפיל, המקום ירחם על עולמו ויאמר למלאך המשחית הרף, מחיצה של ברזל מפסקת בינינו ובין ארצות הדרום ששם גדלים האתרוגים, ואי אפשר היה להביא בשנה הזאת אתרוגים לצורך ימי החג, ורק בקושי גדול אחרי השתדלות מרובה אצל הממשלה הובאו אתרוגים במספר מצומצם מאד לבירת המדינה, אשר לא כולם יכלו לזכות להם, והרבה ערים נשארו בלי אתרוגים.
ובזמן שסמוך לימי החג הביא אחד לאחת הערים אתרוג ומכרו לקהל בדמים מרובים, ובאותו יום הביא אחר גם כן אתרוג ורצה למוכרו במחיר הרבה יותר זול מהקודם, וטענו הקהל שנתאנו במקחם ורצו לחזור, ונולד דין ודברים ביניהם ובין המוכר הראשון, ואמרתי לרשום את אשר עלה במחשבתי בזה.
בתשובתו שם האריך הרבה בדיני וגדרי אונאה, והביא מדברי המחנה אפרים (אונאה סי' כד) שכתב, שדין אונאה לא שייך אלא בדבר שיש לו שער קבוע אבל לא בדבר שאין לו שער קבוע, ולפי"ז במקום ובזמן שאין מצויים אתרוגים לא שייך אונאה בזה, שבדבר שאי אפשר להשיגו בשוק לא שייך דין אונאה.
עוד דן שם בארוכה על ענין זה אם יש לומר שאין זה אונאה מחמת שכל הקהל קנו את האתרוג והרי הם כשותפים בזה, ואם נחלק את האונאה בין כל בני העיר יצא שלא התאנה כל אחד בשיעור פרוטה, עיי"ש שהאריך בזה.
למעשה הביא את דברי הבית יצחק בתשובה (או"ח סי' קיח אות ג) שרצה לתקן שבקנין אתרוג לא שייך אונאה גם במקום שמצויים אתרוגים, וזאת מפני ששער האתרוג משתנה בכל שעה. ולפי"ז כתב האבני חפץ שיש ללמוד שכ"ש בשנה כזו שאין מצויים אתרוגים שאין בזה אונאה.
בענין אונאה באתרוג בזמן שהאתרוגים מצויים, כתב בשו"ת אבני זכרון (ח"ג סי' ט) שהיות ולהלכה אפילו בספר תורה יש אונאה, יש ללמוד קל וחומר לשאר מצוות כמו תפילין ציצית וד' מינים שיש בהם אונאה, ואין אומרים שאין קץ לדמיהם או שמחמת חביבות המצוה מוחל הלוקח על האונאה ובשבילו שווה יותר. ומ"מ כתב שאם נתאנה לוקח שהוא אדם גדול ומפורסם לחובב מצוה, והמצוה היא מצוה עוברת כמו ד' מינים שבלולב, אפשר שהמקח קיים אף לדעת תנא קמא, משום שבלוקח כזה אומרים שברור לנו שהוא מוחל על האונאה כדי לקיים מצוות ד' מינים. וע"ע בשו"ת להורות נתן (ח"ח סי' קכ) שהעיר על דברי הבית יצחק הנ"ל, שבדבר שאין בו שער ידוע לרוב הפוסקים יש אונאה.
