מִי מֵעִיד עַל הָאָדָם?

הרב בעל התניא והצמח צדק (בביאורי הזוהר), דורשים בארוכה את מאמר הזוהר כאן, ומבארים דב' עדים שדיבר כאן הם סוד 'חסדים וגבורות שבדעת', ומכאן ידבר על ב' עדים שהם 'אבא ואימא' שהם 'חכמה ובינה', ו'חכמה' הוא בחינת 'עצמותיו של אדם' שהם אנשי ביתו, ו'בינה' היא בחינת בשרו של האדם שהם קירות לבבו. כדמבאר הזוהר ואזיל.

וכן בבית דין של מעלה צריך שני עדים להעיד על האדם, וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין - ולכן העמידו חכמי המשנה (תענית יא:) מִי מֵעִיד עַל הָאָדָם, קִירוֹת בֵּיתוֹ - שהם קירות לבו שמעידים על האדם מה שחטא במחשבה, וְלֹא עוֹד - ולא די בעד אחד אֶלָּא צריך גם עד שני, ולכן אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ מְעִידִין עָלָיו שהם רמ"ח איברי האדם שמעידים עליו מה שחטא במעשה.

אחר שביאר הרעיא מהימנא שמה שנצטוו ישראל שלא להעמיד העדות רק על פי שני עדים, סוד הענין הוא שהם מרמזים על ליבו ואיבריו של האדם המעידים על האדם, יבאר עתה שקירות ביתו, הם קירות ליבו ורצונו, ו'אנשי ביתו' הם רמ"ח איבריו ועצמותיו של האדם שבם נחקקים מעשיו של האדם.

מַאי קִירוֹת בֵּיתוֹ - מהו קירות ביתו, אִינּוּן קִירוֹת לִבּוֹ - הם קירות ליבו ורצונו ורוחו, וכן מצינו בפסוק (ישעיה לח ב) 'וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר', וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן - והעמידו רבנן במסכת ברכות (י:), מְלַמֵּד שֶׁהִתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ מִקִּירוֹת לִבּוֹ - ולמדנו מזה ש'ליבו' הוא רצונו ורוחו. מי הם הקרויים אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, אִינּוּן רְמַ''ח אֵבָרִים דִּילֵיהּ - אלו רמ"ח אברי האדם, שעל ידם מקיים מצוות ובזכותם יש לגוף קיום, דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין - כי כך אמרו חכמי המשנה (כלה פ"ג ה"א), רָשָׁע עֲוֹנוֹתָיו חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו - שעוונות הרשע נחקקים על איבריו כי הם עושים בפועל את העון, וְהָכִי צַדִּיק - וכן הוא בצדיק, זְכֻיוֹתָיו חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו - זכויותיו נחקקים על אבריו שהם עושים מעשה המצות, ולכן עצמות האדם שהם כנגד רמ"ח אבריו מעידין עליו, וּבְגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד - ולכן אמר דוד המלך (תהלים לה י) 'כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ'. משום שהשליט רצון ה' על כל איבריו, וכולן נכנעות למלכות ה', ואומרות 'ה' מי כמוך', וּבְגִינָהּ אִתְּמַר - ולכן למדו חז"ל, וּמִי מְעִידִין עַל הָאָדָם, קוֹרוֹת בֵּיתוֹ שהם העצמות המעמידות כל הגוף, והם גַּרְמִין בְּנוּיִין עַל מוֹחָא דְּאִיהוּ מַיָּא - עצמות בנויים על המוח שהוא מים, והם לבוש למוח ונשמה שבתוכו [שהם בבחינת החסדים שהם מים], וַעֲלַיְיהוּ קָא רָמִיז - ועליהם רמז דוד המלך, (שם קד ג) 'הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו' שהחב"ד שבמוח הנקרא 'עליותיו' קירותיו הם ה'מים' שבמוח', ומבאר ש'הַמְקָרֶה' הוא לְשׁוֹן קוֹרוֹת - היינו קיר ותקרה.