הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן זצ"ל האדמו"ר משטפנשט כ"א תמוז תרצ"ג

הצדיק משטפנשט נולד ביום הראשון של חנוכה בחצר - קודשו של זקינו הקדוש מרן הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין זי"ע. אביו היה רבי מנחם נחום, בנו הרביעי של מרן הריז'ינער, אשר לימים הנהיג את עדתו בעיירה שטפנשט ומצודתו היתה פרושה על כל יהדות רומניה.

שמחת הכנסתו של הרך הנולד בבריתו של אברהם אבינו ע"ה נערכה ברוב פאר וחדווה ביום "זאת חנוכה". שמו נקרא בישראל "אברהם מתתיהו" על פי הוראתו של זקינו הרבי מרוז'ין, שאמר לאבי הילד: "כשתכניסו לבריתו של אאע"ה, תקרא את שמו 'אברהם מתתיהו'; 'אברהם' ע"ש זקיני הקדוש 'רבי אברהם המלאך' זי''ע, ו'מתתיהו' כי הזמן גרמא, והוא יהיה בעז"ה בעל כח כמו מתתיהו כהן גדול".

זקני החסידים היו מציינים, כי דברי ברכתו של רבינו הריז'ינער זי"ע נתקיימו במלואם.

רבינו זי"ע, רבי אברהם מתתיהו משטפנשט, הוכר ברבות הימים כעובד ה' בקדושה ובטהרה וביגיעה עצומה מתוך הסתגפות יתירה ורוב עמל עד כלות למעלה משכל האנושי. והפרט המעניין היה, שאם כי עבודתו היתה במיעוט אכילה באופן קיצוני, עם כל זאת זכה להגיע לגבורות ולהסתלק כבן פ"ו שנים, ועד תקופה קצרה לפני הסתלקותו היה עובד את עבודתו בכח ובגבורה בבריאות מתמדת, כפי שצפה סבו הרה"ק מרוז'ין.

בשנותיו האחרונות נחלש רבינו זי"ע וכוחותיו הלכו והתדלדלו, אך הוא לא שינה מאומה מהנהגותיו וסדריו ולא התאונן על מכאוביו, מלבד מה שהביע את צערו בעת שהיה מופרע מעבודת-קודשו.

בחודשי הקיץ תרצ"ג התגברה חולשתו, וכאשר נודע לרבים דבר חולשתו הגוברת והולכת, נתעוררו המוני חסידיו ובאי-ביתו לתפילות רבים להזעיק שמים וארץ, למען שלומו ובריאותו. בימיו האחרונים הופיעו גדולי הרבנים והחסידים ועלו למעון קודשו, לבקרו ולעקוב מקרוב על מצב בריאותו.

אך למגינת ליבם של כל חסידיו ואוהדיו נצחו אראלים את המצוקים ב"ימי בין המצרים", ונשבה ארון - האלוקים ביום שבת -קודש פרשת פנחס, כ"א תמוז,

בשעה העשירית. סביב למיטתו עמדו מקורביו והצדיקים מבני משפחת בית רוז'ין ברומניה זי"ע.

***

תורה מתוך הדחק

אל רבנו נכנס יהודי בקול בכי תמרורים ובפיו סיפור נורא: שכיניו הגויים העלילו עליו עלילת שקר וכי עומד הוא בפני משפט קשה ביותר, אשר גזר דינו הצפוי הוא קשה ביותר. השיב לו אדמו"ר שיסע לעיר שבה יערך המשפט וישכור לעצמו את העו"ד הבכיר ביותר שיכין ויכתוב לו כתב הגנה וישלם לו כמה כסף שידרוש.

הלה לא המתין לרגע ויצא מיד לדרך להגיע לעיר הגדולה בה אמור התנהל משפטו והגיע לשם לפנות בוקר. מיד עם הגיעו התענין על מקום מגוריו של העו"ד, ומיד פנה לביתו והעירו משנתו, ושח בפניו את מבוקשו שיכתוב לו את כתב ההגנה.

כאשר שמע העו"ד המכובד את בקשתו המוזרה בשעה שכזאת רגז עליו - על דברי פעוט כזה שאף הפקיד הזוטר ביותר יכול לכתוב לך אתה בא לעוררני משנתי בשעה מוקדמת כזו?! אך היהודי בשלו, שכן, מצווה הוא ועומד כי רק העו"ד יכתוב לו את כתב ההגנה, כשראה העו"ד כי אינו יכול להיפטר ממנו. אמר לו אם אתה מתעקש שאני אכתוב לך הרי זה יעלה לך ביוקר, ונקב סכום גדול.

היהודי הנידון הסכים מיד לשלם את הסכום הגבוה כפי שנצטווה ע"י הרבי, והעו"ד נעתר לבקשתו וישב לכתוב לו את כתב ההגנה.

באותו לילה מת השופט שהיה עתיד לערוך את המשפט של מיודעינו, ובבוקר עם פתיחת בית המשפט התמנה לא אחר מהעו"ד הנכבד שהיהודי השתמש בשרותיו כממלא מקום זמני לשופט שמת.

היהודי שלא ידע מכלום הגיע לבית המשפט בשעה היעודה, ושם גילה להפתעתו כי את משפטו ינהל לא אחר מאשר אותו עו"ד. כמובן שהשופט -העו"ד היטה חסדו ליהודי הנידון והוציא צדקתו לאור.

גל' ליז'ענסק