שְלַח שני אתרוגים, ואומר לך מה נאה יותר...
כשישב רבי אייזיל חריף על כסא הרבנות בסלונים היתה נהוגה בעיר, כמו בכמה קהילות בתפוצות ישראל, שאין אדם חשוב קונה אתרוג לעצמו עד שהוא מראהו תחילה להרב ושומע מפיו שאתרוג נאה הוא.
פעם אחת בפרוס החג, לא היה המלאי, שבידי מוכר האתרוגים בסלונים מן המשובחים ביותר. כל אתרוג, שבעל בית מראה להרב, רבי אייזיל פוסק ואומר: - אין זה אתרוג נאה.
נכנס מוכר האתרוגים אצל רבי אייזיל וקרא תגר: - רבנו הריהו יורד לחיי, כל המלאי ישאר בידי.
- מה אעשה לך - אומר רבי אייזיל - אם אתרוגיך אינם נאים?
אלא אשיא לך עצה, כל בעל הבית שבא אצלך ליטול אתרוג על מנת להראותו לי, תן לו שנים. לכשיבוא אצלי אומר לו: זה נאה מזה, נמצא קונה אחד מהם..
