עוצמת הקדושה - הטמונה בכל יהודי באשר הוא
לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ (כא, ד).
סיפר הגאון רבי צבי יצחק אברמוביץ זצ"ל רבה של חצור הגלילית:
שמעתי מהאדמו"ר מרן הבית ישראל מגור זצ"ל (בליל שב"ק אמור תשכ"ב) שהאריך במתק לשונו, איך שבכל אדם ואדם מישראל יש קדושה, תהיה באיזו דרגה שתהיה. הנה כהן זה שנשא אשה פסולה, הרי הוא עבריין גמור, שהרי נישואיו הם דבר שבפרהסיה, ולא רק שהחציף פניו לעבור על התורה הקדושה בפרהסיה, אלא החציף בעזות כלפי בית דין, שמסתמא נהגו בו כדין לכופו בעל כרחו, כמו שכתב רש"י על הפסוק "קדושים יהיו לאלקיהם" - "על כרחם יקדישום בית דין בכך". ואילו עבריין זה פקר ומרד בבית דין.
והנה כעת שמתה אשתו הפסולה שנשאת לו בחטא, לכאורה לא היה לתורה להתייחס אליו כלל, כי איזו קדושה עוד נשארה בו לאחר שעבר במרי ובחוצפה על איסורי התורה. אדרבה, הלעיטהו לרשע וימות, וכשם שהיה כרוך אחריה באיסור בחייה, כך ינהג עמה לאחר מותה.
אבל לא כך יחסה של התורה הק' אליו, לאחר מיתת אשתו, מזהירה אותו התורה לשמור את הקדושה אשר בו לבל יטמא לאשתו הפסולה. הנה כי כן, גם לאחר כל חטאיו, עדיין לא אבדה ממנו הקדושה וחייב הוא לשמור עליה.
