מה אמר מרן ה'בית ישראל' לאדמו"ר מטאלנא זצ"ל על כך שעלה בתורה בפרשת התוכחה
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ וגו' וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ (כח, טו).
שח כ"ק האדמו"ר רבי יוחנן מטאלנא זצ"ל: יש לי קפידא לקבל כל שבת עליית שישי, מנהג אבותי בידי. שנה אחת בשבת פר' כי תבוא, התפללתי בבית הכנסת 'זכרון משה' ובקשתי מהגבאי שם באחד המניינים שיתן לי עליה שישי, כוונתי היתה שיעצור לפני סיום הברכות כנהוג בכל חצרות האדמורי"ם, הוא לא הבין ונתן לי בכבוד את העליה שישי, את כולה, עוד לפני שהצלחתי לומר את הברכה האחרונה, המשיך הבעל קורא, סיים את כל הברכות, והתחיל לקרא בקללות עד הסוף, הכל בעליה שלי, הרי כך בקשתי.
אני כשלעצמי לא כך כך פחדתי, שומר מצווה לא ידע דבר רע, הרי אני בתומי אלך מצוות אבותי בידי, אבל אנשים הבהילו אותי ואמרו שהעולם מפחד לקבל הקללות ויכול להזיק, אף אחד אינו מקבל עֲלִיָּה את התוכחה, לא בפרשת בחוקותי ולא בפרשת כי תבא, רק הבעל קורא, ומה עשיתי?! נו, למיחש מבעי, הרי גם הגמרא אומרת פעמים רבות פוק חזי מאי עמא דבר, ובפרט שחסידים תמיד חפשו תירוץ על מה להיכנס לרבי...
הלכתי לגור ונכנסתי לקו"פ לרבי הבית ישראל, כשאך התחלתי לספר על מה באתי החל הרבי לצחוק כל כך, ממש בקול גדול! היה לי זכות ששמחתי אותו...
אח"כ הרגיע אותי ואמר לי שאין לי מה לפחד שבקללות מרומזים ברכות כידוע, הוא לוקח על עצמו את הענין ומבטיח לי שלא יאונה לי כל רע מן העלייה הזאת, ואז ברכני באריכות ימים מתוך בריאות, לבסוף הרווחתי מכל הסיפור...
