מדוע כתב "בנן של קדושים" במפורש ולא בראשי תיבות
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (קרח טז, א).
שח הגה"ח רבי ישראל זושא הלוי הורביץ שליט"א רב קהילות החסידים באלעד:
בעידנא דחדוותא כאשר זכיתי להכניס בבריתו של אברהם אבינו את בני שיחי', זכיתי בכפלים תושיה, כאשר רבינו מרן הגר"ש וואזנער זצ"ל בא לשמש כסנדק לרך הנימול, הוא עלה במיוחד לירושלים עיה"ק בשחרותו של יום כאשר הקדים במיוחד את תפילת שחרית במעונו שבירושלים.
זכיתי לחוט המשולש כאשר נתן לי דורון ספרו "שו"ת שבט" הלוי עם הקדשה מכתי"ק, היה זה בד' אייר שנת תשנ"ז, ובקראי אותיותיו המחכימות כדברי הלוחות חקוקות, שמתי לב, שכתב בין הדברים "בנן של קדושים".
לשאלתי מדוע הרבי לא כותב בר"ת כנהוג לכתוב "בנש"ק", ביודעי שמלאכת הכתיבה לא היתה עליו מן הקלות, השיבני: "ראשי תיבות יכולים להתפרש אחרת, ועד כדי כך לפרשם לגנאי, והרי בא זה לשבח ונמצא מגנה ומבייש".
תוך כדי שאני משתומם על עומק הדברים, הוסיף רבינו לבאר כוונת קודשו: "נכון אתה לוי, נכון אתה נכד של החוזה מלובלין, נכון שמייחסים לחוזה שאמר שהינו נכד של קרח", הנהנתי בראשי כהסכמה על דברי קדשו, המשיך ואמר רבינו: "יש המייחסים לרבי מלובלין שהתבטא דער הייליגער זיידע קרח! בהמשך לדברי האר"י הק' שסופי תיבות של "צדיק כתמר יפרח" הינם קרח, ובר"ת של בנש"ק אפשר לטעות "בנן של קרח" ואם הרבי מלובלין בא לתקן ולהמתיק את הענין של קרח ולא ח"ו לזלזל בכבודו, אבל ירצה מי שירצה לזלזל בנכד של קרח על סמך דברי הרבי מלובלין לא ולא, ע"כ כתבתי בהדיא "בנן של קדושים", עכ"ד רבינו.
