טעם נפלא מדוע בחודש ניסן ישועות בו מקיפות
בפרשת החודש אנו אומרים בפיוט מוסף (מחיה, ד"ה לציון דרור): "החדש אשר ישועות בו מקיפות".
יש לפרש זאת על פי דברי קדוש זקיני ב'בני יששכר' (מאמרי חדש ניסן מאמר א, סימן ג) על מה שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני תהלים, רמז תתמג): "מפני מה ישראל מתפללין ואינן נענין? מפני שאינם יודעים להתפלל בשם". היינו, שאינם יודעים לכוון את צירוף השם השולט באותו חודש, כפי שצריך לכוון בעת תפילת ראש חודש, כנודע בכתבי האריז"ל (ראה פרי עץ חיים שער ראש חדש, פ"ג.) – עד כאן דבריו הקדושים.
והנה, לאו כולי עלמא גמירי בצירופי השמות. אולם בחודש ניסן, צירוף השם היוצא מהפסוק "ישמחו השמים ותגל הארץ" (תהלים צו, יא) הוא יקו"ק כפשוטו (ראה משנת חסידים מסכת ניסן פ"א, מ"א).
את השם הזה כל העולם יודעים לכוון, והוא מונח כפשוטו לנגד עיניהם בסידור התפילה! ומכיון שכן, מתקיים "הן אל כביר לא ימאס" (איוב לו, ה. וראה ברכות ח, א), וממילא יש מקום שתתקבל אז על ידי זה תפילת כל ישראל.
וכאשר תפילת הרבים מכל המון בית ישראל נשמעת יותר, על כן נאמר על חודש זה: "החדש אשר ישועות בו מקיפות" – כי הישועות באות לכל אחד ואחד, שנענין בתפילתם, כנזכר.
