חכמתה הנפלאה של רבקה שלא לבייש את אליעזר
וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו (כד, כ).
ראה והתבונן בחכמת המוסר שהיתה ברבקה לנהוג כבוד הבריות, כי מתחילה שתה אליעזר ונשארו מים בכדה. ולא ידעה רבקה מה לעשות, אם תתן אלו מים הנותרים לגמלים אז יהיה נראה כאלו היא משווה הבהמה לאדם להשקותם מכלי אחד, ואם תשפוך המים הנותרים לחוץ הוא גם כן העדר כבוד להיות המים הנותרים משתייתו נידונין כשופכין. נתחכמה ותרץ להשקות, ומכח הריצה הגדולה עשתה כאלו נפל הכד מאליו מידיה ונשפך, והיתה ממלאה בו מים, ובזה נשאר אליעזר בכבודו.
