החותך עצים הוא הבטלן, ולא יושב האוהל
וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (כה, כז).
שח מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר זצ"ל: סיפרו לי על מורה בבית ספר שנתנה לילדות חוברת עבודה עם תמונות, והילדות היו צריכות לציין איזו תמונה נכונה ואיזו לא.
באחת מהעבודות ראו תמונה של אדם יושב על כסא ומעיין בספר ובתמונה לידה ראו אדם חותך עצים עם גרזן, והתלמידות היו צריכות לציין באיזו מהתמונות האדם פעיל ובאיזו הוא בטל ממלאכתו, אחת הילדות ציינה שהאדם המעיין בספר הוא האדם הפעיל והאדם שחותך עצים הוא האדם הבטל, והמורה פסלה את תשובתה בנימוק שהאדם החותך עצים הוא האדם הפעיל
הילדה שבה לביתה בוכיה בטענה שאי אפשר לומר זאת משום שהיא רואה את אביה יושב כל היום ליד הספרים ועמל, וכשהוא רוצה לפוש מעט הוא יוצא לחצר לסקל ולנקות אבנים סביב הפרחים... הרי שהאדם המעיין בספר הוא הוא בעל המעשים והוא הפעיל.
הילדה הזו צדקה בדבריה! עשיו הרשע שהיה יוצא לשדה לצוד ציד היה נחשב לאדם הבטלן, העייף, וכפי שנאמר בו (שם, כט): "ויבא עשיו מן השדה והוא עיף" ודרשו חז"ל (בר"ר סג, יב): "שהרג את הנפש, היך מה ד"א (ירמיה ד, לא): "כי עיפה נפשי להורגים", אולם יעקב היושב באוהל ומבקש להתעלות הוא האדם העמל.
