תרמו נר למאור לכמה ימים, ובימים אלו החשמל נותק ולא היה תאורה ומזגנים
בגמ': נר אלקים טרם יכבה בהיכל ה' (קידושין עח, ב).
בספר חשוקי חמד מביא: שאלה בבית כנסת אצלנו הנהיגו שלאחר אמירת 'יקום פורקן' קודם ה'מי שברך' מוכרים את נר למאור שכל ימי השבוע במחיר של מאה וחמישים שקל ליום, ואכן עם ישראל נתבעים ותורמים בעין נדיבה. ולאחר כן מברך אותם החזן במי שברך המיוחד שהותקן לשם כך, ומי שנותנים נר למאור... הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם, ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עונם, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם עם כל ישראל אחיהם, וכולם עונים "אמן"!
שבוע שבעבר מכרו את הנר למאור והיה אברך שקנה את הנר למאור של יום רביעי כיון שהיה לו יארצייט על אביו.
באותו יום רביעי נותק החשמל בבית הכנסת, ולא היה חשמל כל היום.
שואל התורם אני תרמתי נר למאור לבית הכנסת עבור תאורה ומזגנים של יום רביעי, כדי שלאבי יהיה עילוי נשמה על ידי הלימוד והתפילה של אותו יום, וכיון שהחשמל נותק, ולמעשה לא היה תאורה ומזגנים ביום זה, הנדר בטל, ואני לא חייב לשלם. הצדק עם מי?
תשובה סגולת הנר למאור הוא גדולה מאד, וכתבו התוספות (בבא בתרא דף ח ע"א ד"ה יתיב) שלכן מותר לקבל נרות מגוי שתורם לבית הכנסת, אף שאסור לקבל מהם צדקה, משום שנרות שנותנים לבית הכנסת, דינו כמו קרבן, וגויים נודרים נדרים ונדבות כישראל.
ויעוין ביפה ללב (סימן קנא) שהאריך בגודל מעלת הדלקת נר למאור בבית הכנסת, שבפסיקתא כתב, אמר הקדוש ברוך הוא הדליקו לפני נרות כדי שאשמור את נשמתכם המשולה לנר, שנאמר 'נר ה' נשמת אדם'. וכן כתב במדרש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אם הוזהרתם להיות מדליקים לפני, אני משמר נפשותיכם מכל דבר רע שנמשלו נפשות לנר.
וכן אמרו במדרש (במדבר רבה פרשה ד כ) שלכן נתברך עובד אדום הגיתי, וזכה לכל הברכות בגלל שכיבד את הארון הקודש, וכיצד כיבדו שהיה מדליק שם נר למאור, נר אחד שחרית ונר אחד ערבית.
ואמרו במדרש שגדולה הדלקת נרות יותר מהקרבנות, שהקרבנות נוהגות רק בזמן שבית המקדש קיים, והנרות קיימים גם בזמן החורבן, והנרות שאנו מדליקין בבתי כנסיות, הם דוגמת בית המקדש.
ועוד כתוב בהגדה, כל המדליק נר בבית הכנסת מזלו מתגבר, וראיה מאבי שאול שלכן זכה ויצא ממנו שאול מלך ישראל, שהיה מדליק נרות בבית הכנסת.
ובקיצור של"ה (עניני ביהכ"נ) כתב שעל ידי נר שנותנים בית הכנסת, זוכים לבנים תלמידי חכמים, על ידי נר מצוה, זוכה לתורה אור, וכן אם בנו חולה מסוכן, אחד מהדברים שיקבל על עצמו, שבכל שנה ביום הולדתו יתרום נר למאור לבית הכנסת, ובזכות זה ישלח לו השי"ת רפואה שלימה מהרה מן השמים.
ובפלא יועץ (ערך הדלקה) כתב על ידי נרות בית הכנסת זוכה לנר מצוה ותורה אור לו ולזרעו, וידוע מה שאמרו רז"ל שמה שזכה שאול למלוכה היה בזכות זקינו שהיה מדליק נרות במבואות האפלים ועושה חסד עם הרבים.
ובקב הישר (פרק צו) כתב "ובהרבה מקומות מצינו שחביבין לפני הקדוש ברוך הוא נרות של מצוה, וכמ"ש הכתוב באורים כבדו ה', וכל נר הדלוק לדבר מצוה יש בו קדושה נפלאה לאין שיעור..., ונמשך בו קדושה עליונה..., ובפרט נר הדולק ללמוד בו תורה, ויש הרבה ענינים תועלת לנשמה על ידי נרות של מצוה".
והנה מעלות אלו, נאמרו כאשר מביאים נרות לבית הכנסת, אבל אין המעלה כאשר משלמים לאחר מעשה את ההוצאות, כי הוצאות אין זה המעלה של נר למאור, אלא זה פרעון חוב לבית הכנסת.
גם כשמוכרים בבית הכנסת 'נר למאור', ורוצים את המעלה הגדולה, היינו שמשכירים לתורם את בית המנורות של בית הכנסת לאותו יום, ולא רק כתשלום לאחר מעשה של הוצאות החשמל.
וכיון שעיקר המעלה הוא רק בהבאת הנרות ממש, וכהיום בזמננו המעלה יכול להתקיים רק בהשכרת בתי המנורה לתורמים לאותו יום, אם כן בתי המנורה שייכים לתורמים, ומזלם גרם שהחשמל נפל, והרי זה דומה למשכיר בית זה ונפל, שמבואר בשו"ע (חו"מ סימן שיב סי"ז) שאין המשכיר צריך להעמיד לו בית אחר, שנסתחפה שדהו. ולכן מסתבר שצריך לשלם, וצ"ע.
