אין לך דבר שמרחיק את האדם מן קונו כלשון הרע
זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד, ב).
ובדרך רמז תרמוז הפרשה על גלות ישראל, על דרך אומרם בספר הזוהר (ח"ג רלב:) כי אומות העולם לישראל הם בחינת הצרעת, וישלטו בהם לצד הטעם עצמו שיסובב הצרעת [כי הצרעת באה בעוון לשון הרע, וכמו שהביא רבינו לעיל (פסוק ב), ובסיבת חטא זה שולטים האומות שהם בחינת צרעת על בני ישראל]. ותמצא גם כן שאמרו ז"ל (ויק"ר לב ה) שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא לצד שלא היו בהם בעלי לשון הרע, וכו'. 'גם אין לך דבר שמרחיק האדם מן קונו כלשון הרע' [כדאיתא בערכין (טו:) ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר (תהלים קא ה) 'מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל', אל תיקרי 'אותו לא אוכל' אלא 'אתו לא אוכל'].
ולזה אמרה התורה זאת תהיה תורת המצורע, שהוא עם בני ישראל, שנצטרע בנגעי בני אדם הטמאים, ביום טהרתו שיטהר לשונו ודרכיו, והובא אל הכהן כי ה' ברוך הוא יתכנה בשם 'כהן', כאמור בספר הזוהר (ח"ג מט: נג.) בפסוק (לעיל יג ט) והובא אל הכהן. ואמר והובא [ולפירוש זה, להיכן יבוא], לצד שנתרחק, עכשיו יתקרב ובא אל הכהן ותיכף ומיד ['והובא אל הכהן', הכוונה שיבוא ויתקרב אל ה' ב"ה, כי הגם שנתרחקו בני ישראל, אעפ"כ יתקרבו אליו ויבואו אליו תיכף ומיד].
