תענית כשרואה יום כפור בחלום
בגמ': א"ר יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו וכו'. (בבא קמא נה, א).
בשו"ע (או"ח סי' רפח ס"ה) כתב המחבר, י"א שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו שלשה פעמים. וי"א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע. והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת, ואלו הן, הרואה ס"ת שנשרף, או יוה"כ בשעת נעילה, או קורות ביתו או שיניו שנפלו, וי"א הרואה יוה"כ אפילו שלא בשעת נעילה. ועיי"ש בשו"ע על חלומות נוספים.
בכף החיים (שם ס"ק נח) כתב בשם מהר"י חאגיז בספר קרבן מנחה (סי' שפו) שקורא תגר על זה, ואומר שלאו מר בריה דרבינא חתים עלה, [אין לזה מקור נאמן] ודברי נשים הם אלו שאומרות שהרואה בחולומו את יום כפור סימן ורמז שילך וינשא עם העפר [ימות]. ואני כשרואה אחד מאלו עושה יו"ט, שהרי אמרו העונה אמן יהא שמיה רבא בחלום מובטח לו שהוא בן עוה"ב, א"כ כשרואה יוה"כ רמז שמתכפרין לו עונותיו, וכ"ש בשעת נעילה, והקורא בתורה עולמו רואה בחייו, והמתענה על אלו בשבת נראה שלא מספיק לו תענית אחת, משום שביטל עונג שבת בשביל זה. והרי אם רואה תיבת הספד בחלום חסו עליו משמים כ"ש אלו.
אמנם הביא הכף החיים בשם פוסקים שכתבו, שאין לסמוך על דברי מהר"י חאגיז אלו, כיון שהפוסקים והשו"ע כתבום בפסקיהם חשובים כמו דברים המקובלים, וכיון שהם קבלה נקבל אפילו שלא מצאנו טעם לזה, וכתב שכך ההלכה.
בברכי יוסף (שם) כתב, האחרונים נחלקו שאין להתענות באלו, וכן אני בעניותי מורה ובא, זולת אם נפשו עגומה.
ובמשנה ברורה (ס"ק טו) כתב, שאין להתענות בשבת אא"כ התענית עונג לו, כגון שנפשו עגומה עליו וכשיתענה ימצא נחת רוח, אבל אם הוא אדם שלא מקפיד בחלום רע, או שהתענית קשה עליו ומצטער יותר בתעניתו ממה שמצטער בפחד החלום, אסור להתענות בשבת, ובשם של"ה כתבו האחרונים, שאף באלו הג' היה רגיל על הרוב לפסוק שלא להתענות בשבת, אלא יתענה ב' ימים בחול נגד יום השבת ויום ראשון שאחריו.
