תוספת על תשלומים מאוחרים
בגמ': צא ועשהו עלי כשער של עכשיו, כולם אם יש לו - מותר. אין לו - אסור (בבא מציעא סג, ב).
בשו"ע (יו"ד סי' קעג ס"ז) פסק המחבר, אם קונה דבר ששוה י"ב בי' בשביל שמקדים המעות, אסור, אלא אם כן ישנם ברשות מוכר אלא שאינו מצוי לו עד שיבא בנו או עד שימצא המפתח, או בדבר שאין שומתו ידוע. ובכל אופן אם מפרש ואומר אם תתן לי עכשיו אתן לך בי', ואם לאחר זמן בי"ב, אסור.
לפי זה חפץ שמחירו כשמשלם מיד הוא סכום מסויים, ואם קונה בתשלומים מאוחרים יש תוספת עבור התשלומים, אסור לשלם בתשלומים משום איסור ריבית, וכמו כן אם התשלום למזומן הוא מחיר אחד, והמחיר עבור תשלום דחוי הוא יותר, יש בזה משום ריבית.
אמנם אם המדובר בקניית דברים שאין להם שער קבוע, אין בזה חשש ריבית אלא א"כ אומר במפורש מחיר שונה למזומן ולתשלומים.
גדר שער קבוע: בברית יהודה (עקרי דינים פי"ד ס"ו) כתב, שבזמננו רוב הדברים הם בכלל דבר שיש לו שער, וכ"ש דברים שיש עליהם פיקוח על מחירם או מחיר קבוע, אבל דברים שאינם מיוצרים אלא לפי הזמנה או בדוגמאות בודדות הרי הם בכלל דבר שאין לו שער ואין שומתו ידועה, ובדברים שיש מוכרים ביוקר ויש מוכרים בזול נראה שלגבי מה שהוא יותר ממחיר היוקר אצל כולם, הרי זה בכלל יש לו שער קבוע.
אמנם בחוט שני (רבית פי"ב עמ' צב) כתב, שבגדים, מכשירי עלקטריק, ארונות ושולחנות, וכיוצ"ב אינם בכלל יש להם שער קבוע.
הנחה למשלם מזומן: בחוט שני (שם) כתב, חפץ שיש לו שער בשוק, והמוכר מפרש שמוכר בזול ממחירו הקבוע למי שמשלם מזומן, ואם משלם בהקפה או בתשלומים המחיר הוא כפי השער שבשוק, אסור לקנותו בתשלומים, כיון שאצל מוכר זה אפשר להשיג חפץ זה במחיר זול יותר מהשער שבשוק, והרי אם היה ללוקח מעות עכשיו היה משלם מחיר הזול, ורק כיון שממתין לו ומשלם לו באיחור גובה ממנו מחיר יקר יותר, והרי זה ריבית. ועיין בשו"ת אמרי יושר (ח"א סי' קנ).
גדר מפרש שני מחירים: במפרש ב' מחירים כתב החוט שני (שם) שאין הבדל אם אמר זאת לקונה בפיו או שמפרסם זאת בכתב, שכל שידוע שמשלם יותר בשביל המתנת המעות, אסור. [אך עיין בברית יהודה (עקרי דינים פי"ד סי"ד)].
עוד כתב, שמוכר שלא אמר לקונה שני מחירים, אלא אמר את המחיר הגבוה כיון שקונה בתשלומים, אך ידוע לקונה שבמזומן המחיר הוא זול יותר, [וכגון שאמר לקונה אחר מהו המחיר במזומן] הרי זה כמפרש ואסור. אמנם קונה ששאל את המוכר מהו המחיר בתשלומים וענה לו המוכר, ולא דיברו כלל על תשלום במזומן, מותר לקנות בתשלומים.
ובברית יהודה (עקרי דינים פי"ד סט"ז) כתב שלכתחילה כשבא אדם לקנות, יכול המוכר לשאול אם רוצה לפרוע במזומן או בתשלומים, ולפי זה יקבע לו המחיר, ואם רוצה באשראי מותר למכור לו ביוקר.
