קניית בית בארץ ישראל

בגמ': תנו רבנן לעולם ידור אדם בא"י וכו'. (כתובות קי, ב).

נחלקו הפוסקים אם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כשדר בארץ בקרקע שאינו שלו (מור וקציעה סי' שו דט"ו ע"א), או שמא קניית קרקע היא תנאי בקיום המצווה, ובמרחשת (ח"א סי' כב אות ז) כתב, מצוה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם ג"כ בקנין קרקע בא"י, וכדמפורש בקרא וירשתם אותה וישבתם בה שצריך ירושה וישיבה, ובחדא מנייהו אין המצוה מתקיימת.

אמנם בפסקי תשובה (סי' רמח) כתב שמצוות ירושה יכולה להתקיים גם כן ע"י קניה בלבד. ובאבני נזר (יו"ד סי' תנה אות ה) שקניית קרקע נחשבת קצת כישיבת ארץ ישראל. ובויואל משה (מאמר ישוב א"י סי' קלג אות יב) כתב שקניית בית או שדה בארת ישראל היא מצוה גדולה יותר מן העליה לארץ ישראל אף לדעת הסוברים שיש מצוה בעליה, וכל זה כשמסייע שיגורו בארץ ישראל יראי ה' אך לא כשמסייע בזה לאפיקורסים ומחטיאי הרבים. ועיין באורחות רבינו (ח"ג עמוד קפ) שהחזון איש קנה בשותפות עם רב אחר חלקת אדמה באר"י.

ובפוסקים האריכו לבאר שודאי עדיף לקנות בית בארץ ישראל מאשר לקנות גינה (חת"ס יו"ד סי' קלח, תורה לשמה סי' שפז).