קיום מצות ישוב ארץ ישראל בנתינת צדקה לעניי א"י

בגמ': ואין לך מעולה בכל ארצות יותר מארץ מצרים וכו' ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען. (כתובות קיב, ב).

בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' תנד אות יח) כתב, 'אם ידור אדם בארץ ישראל, ואין לו שם שום מצב פרנסה רק הנשלח לו מחוץ לארץ, ועדיין השפעת מזונותיו על ידי השר שמחוץ לארץ, מה זו ישיבת א"י. וזה נראה לי טעם הגדולים שלא נסעו לארץ ישראל [וכו'], ממילא הדרים בא"י ומתפרנסים ממעות חו"ל, לענ"ד שממעטים המצוה, ואינו ברור כלל אם יקיימו המצוה'.

עוד כתב (אות כ) 'עוד יש לומר שמה שכתבתי שאם מקבל מאנשי חו"ל חשיב מזונותיו באים באמצעות שר חו"ל, זהו אם מקבל מהם בתורת צדקה דנמצא בן חו"ל המשפיע, ובן א"י המקבל. אך אם נותנים לבני א"י לכבודם כעין המביא דורון לת"ח לא נקרא שמקבל מבן חו"ל [וכו'], ומ"מ נשאר הדין דהיושבים בא"י ומתפרנסים מחו"ל נמי מקיימים מצות ישיבת א"י. והא דהגדולים שלפנינו לא עלו יתבאר עוד לפנינו בס"ד. אבל זה ברור דעיקר המצוה בתכלית השלימות הוא להיושבים בא"י ומתפרנסים מהשפע שמא"י'. עכ"ל.

ובויואל משה (מאמר ישוב א"י אות קז) הביא דבריו, והעיר מכמה מקומות, וכתב 'הנה כל הגדולים שבדורות הקודמים עוד מהרבה מאות שנים צווחו ככרוכיא להחזיק עניי א"י, וכתבו כולם שגם המחזיקים מחו"ל את העוסקים בתורה בא"י מקיימים בזה מצות ישוב א"י שיש להם חלק בעסק התורה בא"י, והביא בשם ספר מעשי אבות 'העיר הקדושה היא תקות התבל לב הארץ מקודשת לשמים לכל אשר יקדיש ימיו לתורה לתעודה, וכה היה מתנהג מיום הוסדה דור אחר דור אבותינו ורבותינו זיע"א אחינו שבגולה הם מחזיקים בידי אחיהם יושבי הקודש להמציא להם מחיתם ופרנסתם, ובזה כל ישראל יש להם חלק במצות ישוב הארץ' עכ"ל, והיה זה דבר ברור בכל הדורות שבמה ששולחים מעות לא"י שיעסקו שמה בתורה מקימים כולם מצות ישוב הארץ וכן האריך בזה המהר"ם חאגיז בספרו שפת אמת והחיד"א בספרו יוסף אומץ (סי' יט) שזה דברים ברורים שהשולחים מעות להחזקת לומדי תורה בא"י מקימים מצות ישוב א"י כמו היושבים שמה.

ולפי דברי האבני נזר אדרבא בזה מבטלים המצוה כי ע"י שיושבי הארץ מקבלים מעות מחו"ל ואינם עוסקים שמה במלאכה או מסחר להרויח גם המה אינם מקימים המצוה ח"ו', וסיים 'והמחזיקים מחו"ל ביד העוסקים בתורה שמה ובפרט לתשב"ר אשרי חלקים שמקימים עי"ז כולם מצות ישוב א"י כמו יששכר וזבולון. וע"ע במה שכתב שם (סי' קלג י"ג עקרים אות י). יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.