קידוש החודש בזמן הזה

בגמ': מועדי ה' צריכין מומחה ואין פרשת נדרים צריכין מומחה (נדרים עח, ב).

בסוגיין מבואר שאי אפשר לקדש את החודש אלא ע"י מומחה. והרמב"ם (הו"ד באליבא דהלכתא) כתב שאי אפשר לקדש אלא ע"י בי"ד סמוכים. והיינו שמלבד החכם צריך להיות בקי בהלכות מרבו, ויודע להבין סברות מעצמו, צריך להיות גם סמוך מחכם שנסמך מחכם אחר, עד משה רבינו. וחכם שנסמך יש לו כח לקדש חדשים ולעבר שנים, לדון דיני מיתה ומלקות, ודיני קנסות. 

ומרוב הגלות נפסק בימינו הסמיכה, ואין לנו חכם שנסמך מחכם אחר. וכתב הרמב"ם (קידוש החדש פ"ה ה"א-ג) שבזמן הזה שאין בי"ד סמוכים אי אפשר לקדש את החדש אע"פ ראיה. ואפשר לקדש רק ע"פ החשבון שתיקן הלל הנשיא לאחר ימי אביי ורבא.

וכתב הרמב"ם (סנהדרין פ"ד הי"א) שנראה לו שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים. ויש להם לדון דיני קנסות, ויש להם לסמוך אחרים. ומה שמסרו החכמים את נפשם שלא יפסק הסמיכה, מפני שפחדו שלא יוכלו לקבץ את כל החכמים, שהיו ישראל מפורזים, ואולי גם לא יסכימו כל החכמים איזה חכם ראוי לסמיכה. אבל אם יש חכם סמוך, הרי בכוחו לסמוך גם אם שאר החכמים אינם עימו, ואפילו אם אינם מסכימים לסמוך את אותו חכם. וסיים שהדבר צריך הכרע.

הנה בדור לאחר השמד בספרד נתעוררו הפוסקים שיש צורך גדול לחדש את הסמיכה. מפני שהיו הרבה מישראל שהיו בספרד בזמן השמד, ולא מסרו נפשם על קידוש ה', ונכשלו באיסורי כרת רבים. ואח"כ עלה בידם להמלט מארץ הגזירה, ולשוב בתשובה שלמה. וכעת נפשם בשאלתם שהם רוצים לכפר על כל האיסורי כרת שעברו, ולהנצל מעונש כרת בעולם הזה ובעולם הבא. וקיי"ל כל חייבי כריתות שלקו, נפטרים מידי כריתות, ולכן רוצים להעמיד בי"ד שידונו אותם על כל הלאוים שיש בהם כרת שהם נכשלו בהם, וילקו אותם, ולאחר שיקבלו מלקות, יפטרו מעונש כרת. אלא שאין כח ביד בי"ד לדון מי שעבר על לאו, ולהלקותו אלא אם כן הוא ב"ד סמוך. ולכן רצו לסמוך איזה חכם על דעת כל חכמי ארץ ישראל, ואותו חכם יוכל לדון ולהלקות.

ומהר"י בי רב בקונטרס הסמיכה (נדפס בסוף שו"ת מהר"י בי רב) האריך להוכיח שהלכה כדעת הרמב"ם, ואם יסכימו כל חכמי ארץ ישראל על אדם אחד, אפשר לחדש את הסמיכה. וכן עשה מעשה מעשה, והסמיך את מהר"י קארו בעל השו"ע. והסכימו עימו כל חכמי צפת והגליל. אמנם המהרלב"ח וחכמי ירושלים סברו שאי אפשר לחדש בימנו את הסמיכה, והאריך בזה המהרלב"ח בקונטרס הסמיכה שלו (נדפס בסוף שו"ת מהרלב"ח) מכמה טעמים מדוע אי אפשר לחדש את הסמיכה.

והבן אריה (ח"א סי' יט ס"ק יד) דן אם מחדשים את הסמיכה אם אפשר גם לחדש את קידוש החודש ע"פ הראיה.