צורת לוחות הברית
בגמ': והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון (בבא בתרא יד, א).
בתשובות והנהגות (ח"ב סי' תקלה) נשאל בדבר בית הכנסת שקבעו צורת שני לוחות הברית על ארון הקודש כנהוג וראשו מעוגל, וערער אחד בשם גדולים וטובים שזהו חיקוי הנוצרים.
ועוד דלדידן אין תולים עשרת הדברות כמבואר בשו"ע (או"ח סי' א ס"ה) שלא לומר עשרת הדברות בציבור מפני המינים שאומרים שאין תורה אלא זו, ועוד שצורתם מעוגלת נגד חז"ל בסוגיין שארכם ששה ורחבם ששה ומונחות כנגד ארכו של ארון, ומשמע שהיו מרובעות, ולדבריהם הנוצרים הם שציירו הלוחות עגולות ולא עשו כן לפנים בישראל, ודרשו להוריד את הלוחות מארון הקודש.
אמנם כתב שאין לחוש היות ונתפשט המנהג מאד וקשה להוכיח שזהו מצד הנוצרים, ואולי עשו כן מפני שמצאו בזה יותר יופי, ואין לוחות אלו כמדת או צורת לוחות הברית כלל רק דמות כעין, ועשו בצורה עם עיגול להרבות יופי, וכן אין הכוונה כאן לתוכן של עשרת הדברות אלא לצורת לוחות הברית רק ציירו עשרת הדברות מפני הלוחות, וכ"ש שאין בהעמדתם לנוי כוונה ח"ו למינות.
אך כתב שלכתחילה נראה פשוט שראוי לרבע שיהא דומה יותר לצורת הלוחות, וכן הביא בשם הקהילות יעקב.
אבל בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' קיב) אסר לגמרי כתיבת עשרת הדברות על כותלי ביהכנ"ס, וזאת עפ"י דברי השו"ע (או"ח סי' א) שאין לומר עשרת הדברות בצבור, ומבואר מתוך דברי האחרונים שלא רק לאומרו אסור בצבור אלא ה"ה להשתמש בהם אסור בפני רבים, וכמ"ש המג"א (שם סק"ט) בשם הל"ח שאין כותבים אותם על קונטרס המיוחד לצבור. ובשו"ת תשורת שי (קמא סי' ג) מבואר שמכל שכן שאין לכותבו על כותלי ביהכנ"ס מבפנים או מבחוץ שהוא גלוי שם תמיד. גם בשו"ת זכר יהוסף (או"ח סי' יט אות ב) הזהיר מלחקוק עשרת הדברות בארון הקודש או לציירם בשערי החומשים ושאר ספרים. ויותר מזה כתב בס' נמוקי או"ח (סי' א אות ד) שאביו בעל דרכי תשובה הזהיר ג"כ על הנ"ל וגם באופן שכבר נעשה פעל בכמה מקומות להעבירה מהארון הקודש. והוסיף וכתב שגם באופן שלא חקוק על הברזלים אנוכי, לא יהיה לך וכו', רק א ב ג ד ה זה למטה מזה על דרך שהיו כתובים בלוחות, מ"מ גם זה יש לאסור כמ"ש בספר כמו השחר (מערכת ע אות כג) שגם זה רומז לעשרת הדברות ואיכא תרעומת המינין וממילא שהוא ג"כ בכלל איסור.
וציין בזה גם לספר מאסף לכל המחנות (סי' א ס"ק סב) שכתב בשם ספר אורח נאמן ללמד זכות על מה שנהגו לכתוב עשרת הדברות על טבלא מעל לארון הקודש, דהוי כאילו מכוונים בזה להורות שכל הכתוב בס"ת שבארוה"ק הוי כמו עשרת הדברות והכל מסיני. אמנם בשו"ת בצל החכמה (שם) כתב שסברה קלושה היא, שכיון שנתנוהו מעל לארוה"ק כעטרה לו אפשר דאדרבה להורות באו שהוא העיקר מכל מה שכתוב בס"ת שבארוה"ק. על כן כתב שבודאי דעת הגאונים האוסרים עיקר.
וסיים וכתב שבאופן שחקוקים על ברזלים של חגורה שעומדת לשמש להס"ת, מסתבר שלא נעשו בשביל שמחזיק אותם לעיקר אלא אדרבה לרמז שהכל נכלל בעשרת הדברות וכסברת האורח נאמן הנ"ל, על כן אין צורך למנוע מלהשתמש בהם.
