עניית אמן על ברכות תפלת י"ח של לחש

בגמ': והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מפני מה תקנו תפלה בלחש וכו' (סוטה לב, ב).

הג"ר שלמה קלוגר בספרו חכמת שלמה (או"ח סי' קכד ס"ד) דן אם יש לענות אמן אחר ברכותיו של מי שמתפלל תפלת שמונה עשרה של לחש ומשמיע קולו קצת עד שהעומד בצדו שומע ברכתו.

במשמרת שלום (קיידינאוו, סי' יא אות ב) נסתפק ג"כ בזה, וכתב שכיון שהתקנה היתה להתפלל בלחש, ובזוה"ק נראה שבקול רם אין התפילה נשמעת למעלה,

וכיון שאינו עושה כתקנת חז"ל עפ"י נגלה ונסתר לכאורה אין לענות אמן אחר ברכותיו, ולמעשה כתב שיתכן שיותר טוב ללכת משם כדי לצאת מידי ספק, אך אם מוכרח לעמוד שם יענה אמן.

גם בשו"ת יגל יעקב (חאו"ח סי' מב ד"ה ועל) דן בשאלה זו ודעתו על יסוד דברי השערי תשובה (או"ח סי' קא סק"ב) שאם אדם משמיע מעט את תפילת השמונה עשרה אין קפידא כל כך בזה זולת לדעת האר"י ז"ל, לכן יש לענות אחריו אמן, ורק אם עומד בפסוקי דזמרה וכיוצא בזה שהוא מקום שאסור להפסיק, לא יענה אמן אחר המתפלל תפלת הלחש, מפני שאע"פ שתיקנו חז"ל להפסיק לעניית אמן, במקום כזה לא תקנו.

בספר מטה אפרים באלף המגן (סי' תקפב ס"ק מג) כתב, השומע מחבירו סיום הברכות של תפלת הלחש, יש ספק אם יענה אמן אחריו, כיון שאינו מתפלל כתיקון חז"ל, ולכן לכתחילה טוב להרחיק שלא לשמוע מחבירו סיום הברכות, ואם מוכרח לעמוד שם, כגון מפני המתפללים שאסור לעבור לפני המתפללים וכדו', יענה אמן על הברכות ששומע מהמתפלל בלחש, והטעם לפי שיש חומר משני צדדים, או בביטול עניית אמן או בעניית אמן לבטלה, וכיון שדעת קצת פוסקים שבר"ה ויוהכ"פ מותר להשמיע קולו בתפילתו, וכמ"ש בשו"ע (שם ס"ט), יענה אחריו אמן, ע"כ. וכן הסכים בספר באר יהודה (על ספר חרדים ט.) ומשמע שבשאר ימות השנה אין לענות אחריו אמן.

ובשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' טו אות א) נשאל ג"כ בזה, וכתב, לדידי הדבר פשוט שאין לענות אמן אחריו, שאע"פ שהשומע ברכה מחבירו חייב לענות אמן, כמ"ש הרמב"ם והטוש"ע, זהו דוקא בסתם ברכות שמצוה להשמיען, אבל בתפלת לחש שאינו רשאי להגביה קולו אין לענות. אלא שיש להסתפק קצת במי שמתפלל בביתו ומתפלל בקול רם, כדי ללמד את בני ביתו, שלדברי הירושלמי והפוסקים (עיין טור ושו"ע או"ח סי' קא) מותר לנהוג כן, האם יענו אמן אחריו. ויש צדדים לכאן ולכאן.

ובשו"ת בצל החכמה (ח"ה סי' קסד) כתב שמ"מ נראה פשוט שכל זה ביחיד המתפלל בצבור ומשמיע קולו קצת, אבל יחיד המתפלל י"ח לעצמו ביחידות ומשמיע קולו מעט או אפילו הרבה, חובה לענות אמן אחרי ברכותיו, כיון שאם רוצה להגביה קולו כדי לכוין לבו בתפלתו הותר הדבר כמבואר בשו"ע (שם ס"ב).