עמל התורה, ושולחן מסתובב לספרים
בגמ': שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, כיון שהגיע לפסוק 'את ה' אלוקיך תירא' פירש, אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהן, אמר להם כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אקבל שכר על הפרישה (בבא קמא מא, ב).
יש שהקשו מדוע אמר שמעון העמסוני שיקבל שכר על הדרישה, והלא כעת נתברר לו שאין זה דרשה נכונה.
לבאר ענין זה כתב המהר"ל (נתיבות עולם נתיב התוכחה פ"ג) 'כאשר יפרש אחד מן החכמים בתלמוד פירוש על הכתוב ונדחה אותו פירוש, חס ושלום שיהא עמלו של ראשון לבטלה, אבל לדרוש דברים שהם עצמם יודעים כי לא כן ידברו, בודאי דבר זה יש להרחיק'. והיינו שכל שהאדם התכוון לבאר את המקראות בדרך האמיתית, אף אם בפועל לא כיון לאמת, אין עמלו לבטלה ויקבל שכר על עמלו.
בענין העמל ידוע שבימיו של בעל תרומת הדשן, היה נפוץ שהבחורים לומדי התורה העשירים היו מתקינים להם כלים להקל מעליהם את החיפוש אחר הספרים, ע"י עשיית שולחנות מסתובבים עבור הספרים, וכך מי שהיה זקוק לספר לא היה צריך לקום ממקום מושבו לחפש אחריו בקצהו האחר של השולחן, אלא היה מסובב את השולחן ומקרב את הספר אליו. ובספר לקט יושר (ח"ב יו"ד עמוד לט) כתב על כך שרבו בעל תרומת הדשן אמר, אותם הבחורים העשירים המפונקים שעשו להם שולחנות, כשיושבין במקומן הופכין השולחן לאיזה צד שירצו ועליו ספרים, לא טוב הם עושים, אדרבא כשמבקש אחר הספר ובא לו בטורח גדול, זכור באותו מעשה [בטורח זה] מה שרוצה ללמוד. [בעניין זה ע"ע במנחות (ז.) ובפירוש הבונה לעין יעקב (שם)].
