סגולות למציאת אבידה
במשנה: אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז וכו' (בבא מציעא כא, א).
בספר מעיל צדקה (סי' אלף תשנד) כתב, שהמלאך שנברא מהצדקה מורה לאדם את הדרך למצוא אבידה שנאבדה לו. ובספר מדרש תלפיות (אות א ענף אבידה ומציאה) כתב, קיבלתי, מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור למאור אם אני מוצא אותה נדר סך מעות שמן למאור, לנשמתו של רבי מאיר בעל הנס, מיד מוצא האבידה, ובלבד שלא יעבור זמן מעת שנאבד לו, מפני שאז אם האבידה מעות אפשר שכבר הוציא אותם המוצא בהוצאות, ואם הוא בגד או שמלה אפשר שהוליכה למקום אחר או עשה בו שינוי באופן שאינו ניכר, ואז אין מועיל הנדר.
בספר רפאל המלאך (ערך אבידה) הביא דבריו, וכתב שיאמר בנוסח זה, 'אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני, ויעזור לי שאמצא, או שיחזירו לי במהרה את האבידה אשר אבדתי, בזכות זה שאני מנדב סך וכו' לעילוי נשמתו של ר' מאיר בעל הנס זכור לטוב'.
ובספר רפואה וחיים (פי"ב אות ח) כתב הגר"ח פאלאג'י, שידליק נר לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס ויפריש קצת מעות לרבי מאיר בעל הנס. ובספר צדקה לחיים (אות שפז) כתב, שפעמים רבות באו לפניו אנשים שנאבד להם אבידה, ואמר להם שיתנו תיכף ומיד צדקה לעניים וידליקו נר לעילוי נשמת התנא אלקי רבי מאיר בעל הנס זיע"א, והיה בדוק ומנוסה שמצאו אבידתם.
עוד סגולה הביא בספר רפאל המלאך (שם) שלא יגלה לשום אדם שנאבדה לו האבידה, ויהפוך את כותנתו וילך וישכב בה כך ג' ימים מעת לעת, וימצא האבידה, אך אם גילה שנאבדה לו אבידה לא תועיל סגולה זו.
בספר סגולות ישראל (קונטרס סגולות מלכים עמ' ת) הובא מכתב מר' יצחק ווייס הי"ד בעל מחבר שו"ת שיח יצחק, שכתב בשם החתם סופר שהיה רגיל לומר שלמצוא אבידה ולהצלחה, טוב לנדור לעילוי נשמתו של הגאון הקדוש רבי עקיבא מפראנקפורט.
בספר פניני רבינו הקהילות יעקב (ח"א סי' קיג) כתב, שהקהילות יעקב היה רגיל לומר לאלו שנאבד להם אבידה ולא מצאו אותה, שיאמרו את המובא במדרש רבה(בראשית נג יד) על הפסוק 'ויפקח את עיניה' אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם. ובספר קהילות יעקב (תולדותיו) הובא שגם החזון איש היה משתמש בסגולה זו.
בספר קדוש ישראל (פט"ז אות ב) מסופר שלהרה"ק בעל האהבת ישראל מוויז'ניץ זי"ע נאבד חפץ יקר בשבת, והעיר ואמר הפלא ופלא, הרי זקני הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע אמר שמי שאינו משקר אינו מאבד, ובשבת קודש הלא גם עם הארץ אינו משקר כי אימת שבת עליו כמבואר בירושלמי (דמאי פ"ד ה"א). כעבור ימים מספר כשנמצא החפץ, העירו לו, כי כנראה שנזהר לומר אמת שהרי נמצאה האבידה. ענה להם רבי ישראל, נכון שאמר זקני הקדוש שמי שאינו משקר אינו מאבד, אולם אין זה כלל שמי שאינו מאבד הוא נזהר מלשקר. [ועיין בספר אמרי פנחס (שער תורת האדם אות יא, פרשת קדושים אות רמג) בעניין זה].
בספר אברהם עבד ה' כתב, שאדם שאבדה לו אבידה, יקרא את הסיפור המובא להלן וימצא אבידתו, הצדיק רבי צבי הירש לייב קיבל שעון זהב יקר במתנה ליום נישואיו, לימים אבד השעון וכל מאמציו למצאו עלו בתוהו, נשא הצדיק רבי צבי הירש לייב עיניו לשמים ואמר, רבונו של עולם הרי סידנא דארעא חד הוא, כלומר כדור הארץ כולו נחשב כמקום אחד לפניך, ואתה מלכו של עולם מלוא כל הארץ כבודך, אם כן אין לך חילוק היכן מונח השעון שאבד לי, כי הכל ברשותך, אז יהי רצון מלפניך שכאילו השעון נאבד כאן ואמצאהו עתה, ככלותו את דבריו התכופף הצדיק והושיט את ידו לקרקע, ומצא והרים את השעון. אמר רבי צבי הירש לייב לחסידיו, מבטיח אני לכם שכל מי שאיבד דבר מה, ודוקא שנאבד ועדיין לא נגנב, אזי אם יספר את המעשה הזה או ישמעהו מאחר מיד ימצא את אבידתו, ויאמר יהי רצון מלפניך הקדוש ברוך הוא שבזכות רבי צבי הירש לייב זצ"ל אמצא את אבידתי, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
יש לציין עוד את המסופר על המגיד מקוז'ניץ שבא אליו חסיד שוטה וביקש ממנו סגולה כלשהי שימצא אבידה שאבדה לו, אמר לו המגיד שילך הביתה ויאמר שלוש פעמים 'איזהו'. החסיד שהיה סבור שהמגיד נתכוון ל'איזהו מקומן של זבחים' עשה כן ובדביקות רבה ובדחילו ורחימו אמר שלוש פעמים מלה במלה 'איזהו' והאבידה לא נמצאה. אמר המגיד לחסיד כשבא והתלונן לפניו שלא הועילה הסגולה, לא 'איזהו מקומן' אמרתי לך לשנן, אלא 'איזהו שוטה זה המאבד כל מה שנותנים לו' כמבואר במסכת חגיגה (ד.). וע"ע בספר סגולות ישראל (מערכת א אות יא) שהביא שם קדוש שראוי להזכיר למצוא אבידה.
