מצוות כתיבת ספר תורה בשותפות
בגמ': והתניא בני עיר שנגנב ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר וכו' (בבא בתרא מג, א).
בסוגיין מבואר שבן עיר אינו יכול להעיד ולדון על גניבת ספר תורה של עירו כיון שהוא נוגע בעדות זו, ואינו יכול להסתלק מבעלותו על הספר תורה, שהרי כל עוד הוא מתגורר בעירו אף אם אינו בעלים על הס"ת הוא נוגע בדבר שהרי הוא נהנה ממנו ויוצא בשמיעתו, 'שאני ספר תורה דלשמיעה קאי'.
בבאר יצחק (יו"ד סי' יט) הוכיח מדברי הגמרא שאין יוצאים ידי מצוות כתיבת ספר תורה על ידי שותפות, שקשה שהא יכלו לומר בפשיטות שלכן אינם יכולים להסתלק מבעלותם על הס"ת כדי שלא יפסידו מצות כתיבת ס"ת שהרי יוצאים יד"ח המצוה אף בשותפות, אלא ע"כ מוכח שאין יוצאים בשל שותפות. אך כתב שיש לדחות זה משום שי"ל שאף אם נאמר שיוצאים בכל מקום בשל שותפות אפילו הכי עכשיו כיון שנגנבה ואינה ברשותם בכל אופן אינם יוצאים, כמו בחמץ שכתוב 'לא יראה לך' וכתבו האחרונים שאם נגזל חמץ לאחד אינו עובר הנגזל על בל יראה שהרי כתיב לך וצריך שיהא ברשותו, הוא הדין בס"ת שכתיב 'כתבו לכם' צריך שתהיה ברשותו, א"כ עכשיו שנגנבה אינם מקיימים המצוה לכן שפיר יכולים להסתלק.
ומ"מ כתב שיש ללמוד ממה שאמרו בסוכה שאתרוג השותפים אינם יוצאים בו יד"ח ואינו קרוי לכם, ואף כאן שאמרה תורה 'ועתה כתבו לכם' שהיא מצות כתיבת ס"ת לא תיחשב שותפות בכלל לכם.
