מצוה בו יותר מבשלוחו בפועל
בגמ': האומר לשלוחו צא והשאל לי עם פרתי מהו וכו' (בבא מציעא צט, ב).
בשו"ת מור ואהלות (פוסק, סי' לא) כתב, שבכל המצוות אם השליח עושה את מלאכתו בשכר, אומרים שיד פועל כיד בעל הבית, והרי זה כאילו עשה המשלח בעצמו, ולא נאמר בזה מצוה בו יותר מבשלוחו. אולם בשבת ובקידושין אף אם משלם שכר לשליח, מצוה בו יותר.
יש שהוכיחו כדבריו מדברי המחנה אפרים (הלכות שלוחין סי' יא) שכתב לחדש, שאף על פי שהעושה מעקה על ידי שלוחו אינו מברך על עשייתו, אם עשאו על ידי פועל מברך עליו, כיון שיד פועל כיד בעל הבית, ואף שגם בשליח ידו כיד בעל הבית, יש חילוק בין שליח לפועל, שבשליח אינו נחשב כעשה המעשה בגופו, ואילו בפועל נחשב הדבר כאילו עשאו בגופו, ולכן מברך על עשייתו כאילו עשאו בעצמו. וראה לעיל בפניני הלכה (י.) דברי האחרונים בענין זה.
ועיין בישמח משה (הפטרת פרשת עקב) ובשו"ת עצי חיים (או"ח סי' כג) שכתבו שמצוה בו יותר מבשלוחו לא שייך רק כשהשליח עושה מלאכתו בחנם ולא כשמקבל על כך שכר. וראה בפניני הלכה קדושין (מא.) בענין זה.
