מסירה לשלטונות
בגמ': רבי אלעזר ברבי שמעון אשכח לההוא פרהגונא דקא תפיס גנבי אמר ליה היכי יכלת להו לאו כחיותא מתילי וכו' (בבא מציעא פג, ב).
הוצאת גנב מבית סוהר: בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סי' ט אות יא) נשאל בדבר אדם שגנב ס"ת וכלי כסף מביהכ"נ, אם מותר למסרו לערכאות המדינה ולמשטרה [פאליס], שידוע שהם דנים ביסורי הגוף במאסר הרבה שנים.
והשיב, שאין שייך להתיר בזה לא רק מפני שאסור לדון בדיני המדינה, אלא אף מפני שאסור להכות אדם או לייסרו בשאר יסורי הגוף לאחר שגנב, ואין רשאים להחמיר עליו יותר מדינו שחייבה תורה, וממילא אין להתיר למסור את הגנב לערכאות שידונו אותו במאסר ובשאר עונשי הגוף.
בסיום דבריו הוסיף שאין להקשות על כך מהמבואר בסוגיין שר"א בר"ש ור' ישמעאל בר' יוסי מסרו גנבים, מפני שהם נתמנו ע"ז מהמלכות, וכמבואר בב"י (חו"מ סי' שפח) בשם הרשב"א שבאופן כזה הדין שונה.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קכד אות ג) נשאל בדבר גזלן מפורסם שגזל לאנשים הרבה והוא מזיק הרבים, ומתחנן להוציאו מבית הסוהר אם מותר לעשות כן ולהשתדל להוציאו.
בתשובתו כתב ע"פ השו"ע ובאר הגולה (חו"מ סי' שפח סי"א), שאין חשש כלל להניחו כך כדי שלא יזיק כיון שאינו בסכנת נפש בידיהם, וכל זמן שאין סכנת נפשות אין חיוב לעשות השתדלות לאנשים כאלה.
ועיין בשו"ת משנה הלכות (ח"ז סי' רפה) בדבר אחד שבא להתוודות לפני רב שהרג אדם רח"ל, שאסור לרב לגלות דבר לממשלה, והאריך בזה, עיי"ש. ועיין בלהורות נתן (ח"ג סי' קכב) על עדות לשלטונות כדי להציל את עצמו מעונש.
עבודה במשרד [אופיס] המכס: בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נח) נשאל בדין העובד במשרד המכס, ורואה מי שרימה את הממשלה אם צריך למסור אותו בבית משפט, והשיב שוודאי לכתחילה לא יאות לעבוד במקומות אלו, אך כיון שכבר עובד שם מחובתו לדווח על רמאות זו לשלטונות מדין דינא דמלכותא דינא, ועיי"ש שהביא דברי הגמ' בסוגיין, וכתב שאם אמנם ריב"ק ואליהו טענו עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה, היינו משום שנוגע לסכנת נפשות של ישראל, אבל מעיקר הדין משמע שגם בזה יש דין מלכות.
אולם בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"א סי' צב) כתב, הנה בדבר אם מותר לקבל משרת רואה חשבונות אצל הממשלה, שהרי לפעמים יבוא לידו חשבונות של אחד שפשע וימצא את הפשיעה, ויהיה ממילא כמסרו לממשלה והם יענשוהו ביותר מכפי שחייב בדיני התורה.
הנכון, שכיון שבעצם הרי כל מי שיהיה רואה חשבונות ימצא את הפשיעה, וברור שאף אם זה לא ירצה לקבל משרה זו מהממשלה יהיה שם רואה חשבונות אחר, ונמצא שלא יפסיד הפושע יותר כשהוא יקבל המשרה מכשהוא לא יקבל ואחר יהיה שם, ונמצא שלא הזיקו כלום ובלא היזק לא שייך איסור.
עוד כתב שם, שמכיון שהמשרה של רואה חשבונות אינה משרה מיוחדת למצוא את הפשיעות, שהרי לא ידוע שפשעו כלל, ורוב עבודתו הוא לבדוק החשבונות של פנקסיהם שיהיו נכונים, ורק לפעמים אפשר שיזדמן לידו למצוא איזה פשיעה, וגם זה לא ידע בתחילת עיונו בפנקסים שהביא הנתבע מהם, שהרי אמר הנתבע שהחשבונות נכונים שבודאי יש לתלות שנדמה לו כן, שלא היה כופר כשאפשר לברר, ולכן גם הרואה חשבונות יש לו לתלות שקרוב יותר שימצא שהן נכונים ורק שאפשר שיתגלה פשיעה, ואף אם נאמר שכשהיה עבודתו על זה עצמו לתפוס פשיעות שאז היה אסור אם אינו אנוס. מ"מ אין לאסור מלקבל המשרה שעיקר עבודתו וגם רובא דרובא מעבודתו אינו למצוא פשיעות ועוולות, בשביל שמא יזדמן לו שימצא פשיעה שאף בזה אינו מזיק כלל, וכשיזדמן שמצא פשיעה הרי הוא כבר אנוס שמוכרח להגיד האמת.
