מחיצת זכוכית בחצר השותפים
במשנה: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לבינין בונין הכל כמנהג המדינה. (בבא בתרא ב, א).
במשנתינו מבואר דין ה'מחיצה' בחצר השותפים, מאיזה סוג היא עשויה, מקומה, ועל מי מוטל לבנותה.
בפוסקים דנו על שותף שרצה לעשות מחיצה מזכוכית בינו לבין שותפו, האם היא בכלל 'מחיצה' למנוע מהיזק ראיה.
מרן הבית יוסף בתשובותיו (אבקת רוכל סי' קכא) כתב שאף מחיצה מזכוכית הרי היא מחיצה להיזק ראיה, וזאת מפני שהיא מפסקת וחוצצת בפני העין, ובלבד שתהיה סתומה יפה ולא יהיה בה שום נקב שיהיה בו היזק ראיה.
עוד כתב שאף אין לחוש שמא ברוב הימים תשבר מחיצה זו, שהרי אף מחיצת קנים מספקת למנוע היזק ראיה כמבואר ברמב"ם (שכנים פ"ב הט"ו), וזאת על אף שמחיצת קנים עשויה להישבר בזמן מועט כמו מחיצת זכוכית, ואדרבא אפשר יותר מתקיימת מחיצת זכוכית מפני שנזהר עליה שלא תשבר.
בסיום דבריו הוסיף האבקת רוכל וכתב, וראיתי במקומות הרבה שעושים שבכה של ברזל לפניה להגן בפני אבנים שזורקים הנערים לפעמים, וכן נכון לעשות.
ובפתחי תשובה (סי' קנד סק"ט) כתב שדברי האבקת רוכל אמורים באופן שהזכוכית אינה שקופה ממש כעין שלנו, שבזה צ"ע שהרי ודאי יש בה היזק ראיה, אלא מדובר כעין הזכוכית שהיתה בימי הב"י שהיתה רק להביא אורה ואי אפשר להסתכל דרכה.
ועיין גם בתורה תמימה (דברים כג הערה עג) שכתב שמחיצת זכוכית לא מועלת להיזק ראיה, והוכיח זאת מדברי הגמ' בברכות (כה:) אמר רבא, ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, מאי טעמא, ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא. והיינו שאף דבר המכוסה בזכוכית הוא בכלל 'ולא יראה', שכיסוי זכוכית אינו כיסוי.
אולם בעל דובב מישרים (הערות על שו"ע חו"מ נדפס במוריה גליון רפא) הסיק מדברי האבקת רוכל שבהבטה ע"י בתי עינים [משקפיים] אין חשש לעין הרע, ועל כן כתב במה שמבואר בשו"ע (חו"מ סי' שעח ס"ה) שאסור לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה, שאין איסור אם מסתכל דרך בתי עינים.
ובשו"ת דובב מישרים (ח"א סי' קכד) מבואר עניין נוסף העולה מתוך דברי האבקת רוכל, וכתב שאף שראיה דרך זכוכית היא בכלל ראיה, מ"מ שליטת העין אינה פועלת בהסתכלות דרך זכוכית, ולפי זה דן במנהג הצדיקים שאינם מקדשים על יין שעכו"ם ראה אותו, כיצד יש לנהוג כשהיין היה בכלי זכוכית והגוי ראה את היין דרך הזכוכית, אם ראיה זו מזקת ליין.
וכעין זה מבואר בתורת חיים (ב"מ פד. ד"ה מה) שכתב, שאם יש דבר המפסיק בין העין לבין הדבר הנראה לו, אין השפע הרע יכול להגיע אליו ולהדבק בו, [ולכך לא שולט עין הרע בדגים שבים, אע"ג שהן נראין תוך המים, כיון שהמים מכסים אותן ומפסיקים בין העין לביניהם, אין שפע המזיק יכול להגיע אליהם ולהדבק בהן].
אולם לדעת ספר הברית (ח"א מאמר יז פ"ג) אדרבה, עין הרע מסוכן יותר דרך זכוכית. וכך כתב, וידוע תדע דבר נפלא כי בכי יותן עין הרע דרך החלון והזכוכית הוא יותר מסוכן ופועל רע יותר מאם היה מגיע על ידי עין רואה בלי חלון, כענין השמש העובר דרך הזכוכית הגבנונית רצה לומר (ברען גלאז) ששורף בכל אשר יפול עליו הנקודה תיכף, לכן ראוי להזהר בחלון היוצא לרשות הרבים לעיני כל העם, וה' ישמור עמו ישראל לעד, וצל אל יהיה לנו כסות עינים, את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל, ע"כ.
