כתיבת ספר תורה להצלחה
בגמ': החובל בבנו גדול יתן לו מיד, בבנו קטן יעשה לו סגולה. מאי סגולה, רב חסדא אמר ספר תורה, רבה בר רב הונא אמר דקל שאוכל ממנו תמרים (בבא קמא פז, ב).
בסוגיין. החובל בבנו גדול יתן לו מיד, בבנו קטן יעשה לו סגולה. מאי סגולה, רב חסדא אמר ספר תורה, רבה בר רב הונא אמר דקל שאוכל ממנו תמרים.
בתשב"ץ קטן (סי' תסד) כתב, מה שהחתנים נודרים מפות לספר תורה. ראיה ממסכת עירובין שמבואר שם (סד.) פתח אידך ואמר, המחזיק בנכסי הגר [שזכה בזה מההפקר שהרי גר אין לו יורשים] מה יעשה ויתקיימו בידו, יקנה בהן ספר תורה. כי הבריות מתקנאים בו שבא לו ממון בלא עמל ויגיעה, וישלוט בו עין הרע אפילו בממון שלו, ועל כן יש לו לקנות דבר מצוה. ואמר רב ששת אף בעל בנכסי אשתו כמו כן יש לו לעשות ממנו דבר מצוה.
כיוצא בזה כתב הרוקח (אירוסין ונישואין סי' שנה) שהחתן נודר צדקה ומעיל לכבוד התורה.
כמו כן בכתיבת ס"ת זוכה לעושר, כמבואר בירושלמי (בכורים פ"ג ה"ו) תני כל המקיים ס"ת בביתו עליו הכתוב אומר (תהלים קיב ג) 'הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'. ובשו"ת חקקי לב (דף פט) ובילקוט מעם לועז (דברים עמ' תתתס) כתבו, שכתיבת ס"ת הוא סגולה לעשירות, ובמכתב סופר (דרוש נא לחינוך ס"ת) כתב בשם אביו החת"ס, שכתיבת ס"ת משפיעה שפע ברכה ועושר, והוסיף שהסגולה להרבות שפע והצלחה בנכסיו הוא אף שא"א שלא יתערב כוונת הכותב שכותב הס"ת בשביל שיצליח.
עוד כתבו, שבכתיבת ספר תורה יש סגולה שתולדותיו של אדם יהיו מהוגנים, כמבואר בחינוך (מצוה תריג) שכתב, כל הכותב ס"ת בידו הרי זה משובח ונאהב מאד, וכל המקיים אותה יהיה ברוך ויחכם הוא ובניו כמו שכתוב (דברים לא יט) 'כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל', וע"ע בספר עמודי חיים (אות עב) מה שכתב בזה, ובספר הנחמדים מפז (סי' א) שהאריך הרבה בענין סגולות כתיבת ספר תורה.
