כיצד יתכן שאחר שלשה דורות של ת"ח הבן אינו ת"ח
בגמ': אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם וכו' (בבא מציעא פה, א).
בסוגיין, אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן, כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם, שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר 'ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם', מאי אמר ה', אמר הקדוש ברוך הוא אני ערב לך בדבר זה, מאי מעתה ועד עולם אמר רבי ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה.
בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סי' ח) כתב, זכור ברית כרותה, אם שלשה דורות ת"ח זה אחר זה, לא יפסוק מהם עד סוף כל הדורות והקב"ה ערב בדבר הזה כמבואר בסוגיין, ופעמים נראה שנתק החוט המשולש הזה, הוא בעבור שהשיא בנו עם בת ע"ה שאינם יראי ה' כי אז נפסק החוט, כמבואר בארוכה בספר חסידים (סי' קנו), ועיין עוד שם (סי' רמג) שכתב בשביל שאין אחי האשה צדיקים או אביה אינו ירא שמים, ומה שאמרו (יבמות סג.) נחית דרגא ונסיב איתתא, שלא יקח אדם אשה חשובה ממנו, הוא שאחיה טובים ויראים, ועיי"ש (סי' תקיא) שכתב, מוטב שיקבל מן הצדקה ואל יתחתן עם הרעים. ועיין בגן יוסף (אות תקמד).
בספר ליקוטי יהודה (פרשת עקב על הפסוק למען ירבו) כתב, שבעל החפץ חיים שאל את בעל האמרי אמת כיצד יתכן שהתורה נפסקה מהרבה יהודים, והלא אמרו שכל שהוא ת"ח ובנו ובן בנו שוב אין תורה פוסקת מזרעו, ואם כך הלא כולנו בני אברהם יצחק ויעקב. ואמר האמרי אמת שהתורה אכן דופקת על הדלתות וצועקת הניחו לי להכנס, אבל מכיון שסוגרים את הדלת בעדה ודוחפים אותה לחוץ הרי היא הולכת למקום אחר. וכיוצא בזה הובא בספר חפץ חיים על התורה (פרשת וירא מעשי למלך עמוד נט), [וברוח חיים (אבות פ"ב מי"ב) הובא שר' זלמן אחיו של הגר"ח מוואלוז'ין אמר ביאור זה בהיותו בן שש שנים].
ובמסכת ראש השנה (יח.) מסופר על משפחה אחת בירושלים שהיו מתיה מתים בני י"ח שנים, ויעץ להם רבי יוחנן בן זכאי שיעסקו בתורה, ועסקו בתורה וחיו, והיו קוראין אותם משפחת רבי יוחנן.
