יין מפוסטר בזמנינו לענין יין נסך
בגמ': משום דמשתכי (בבא בתרא יט, א).
בשו"ע (יו"ד סי' קכג ס"ג) נפסק יין מבושל שנגע בו העכו"ם מותר. במנחת שלמה (ח"א סי' כה) כתב לדון על יין נסך מבושל בזמנינו שאפשר לומר שאסור, כיון שכל ההיתר בזמן חז"ל הוא משום שלא היה נהוג אז לבשל את היין כשהוא סגור, והוא דבר שלא שכיח שיהיה יין מבושל
ולכן לא גזרו כמבואר בראשונים במס' ע"ז (הו"ד בט"ז שם סק"ג), ואילו בזמנינו שמבשלים היין אף כשהוא סגור ויין מבושל מצוי מאד אולי אפשר לומר שאסור.
(בבא בתרא יט, א).
אמנם כתב שאפשר לומר שהרי זה כאילו אנו באים מעצמנו להוסיף על גזירת חז"ל ולאסור גם מה שלא היה בכלל הגזירה, כי כך הוא הכלל מה שהיה מותר בשעת הגזירה נשאר בהתירו, כיון שלא גזרו אלא על מה שהיה אז אסור.
והביא כעין ראיה מהתוס' בסוגיין, (ד"ה משום) שכתבו שהמנהג שלנו שאנו נוהגים להטמין בשבת תבשילים בסלעים שהאש יוצא מהן, משום שלא היו בכלל הגזירה שלא להטמין בדבר המוסיף הבל משום שלא שכיח להטמין בסלעים, הרי שאף שבזמן בעלי התוס' נשתנה המצב והיה שכיח להטמין בסלעים, ואולי הטעם מפני שהקדירות שלהם כבר היו יותר חזקים ולא נשתברו בסלעים, מכל מקום נהגו להטמין בסלעים בשבת כיון שמתחילה בשעת הגזירה לא גזרו על אבנים. עיי"ש.
במסקנת דבריו כתב, מכל האמור עד כה נראה שלענין מגע נכרי נראה שאף שכח דהיתירא עדיף, וגם כתב הש"ך (יו"ד סי' קכד ס"ק לג) על מגע נכרי שכיון שהוא רק מדרבנן יש להקל בספק, וגם אע"ג שכלל גדול הוא שאין לנו אלא מה שגזרו חז"ל ולא להוסיף על גזירתם, מ"מ אינני יודע איך אפשר להקל ולסמוך על פיסטור שרק ממית את החיידקים, לחושבו כמבושל שהרי לא ניכר בו שום שינוי ולא נחסר כלל מהמדה, וגם לא נשתנה כלל טעמו וריחו וכולם קורין אותו בשם יין סתם ולא יין מבושל, וגם יין כזה הרי שכיח ומצוי מאד, ולכן חושבני שיש להקפיד ולהזהר בזה ממגע נכרי, וגם מאלה שדינם כנכרי לענין זה, בין ביין ובין במיץ ענבים.
וכן האבני נזר (יו"ד סי' קטז אות ד) כתב, ומה שהקשית איך סתמו חכמים שיין מבושל אינו נאסר משום נסך משום שהעכו"ם אינם מנסכים שמא לדורות הבאים ינסכו אף המבושל, אין לך אלא מה שגזרו חכמים, וכיון שבשעת גזירת חכמים לא היו מנסכין לא היה בכלל הגזירה.
וכן הביא בשם האחרונים שכתבו כעין זה לענין שיעור גריס לכתמים, שאף שבזה"ז אין מאכולת שיהיה בה דם מעט פחות משיעור גריס, מ"מ כיון שבשעה שגזרו על הכתמים היו מאכולות כאלה אין הדין משתנה וכל פחות מכגריס לא היה בכלל הגזירה, וכל שכן בנידון יין נסך.
