טלטול תוכי ודגי נוי בשבת
בגמ': ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף בשר שור בפרה (בבא מציעא מו, ב).
בתוס' (ד"ה פירי) מבואר ששור נקרא כלי, שכל שעושין בו איזה דבר ומיוחד לכך, נקרא כלי.
לפי זה כתב בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' מה) לענין טלטול בעלי חיים בשבת, שהיות ובעלי חיים חשובים ככלי, מותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם, ככל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו אם צריך להשתמש בכלי לצורך דבר היתר או אם צריך למקום הכלי. ומה שמבואר בשו"ע (או"ח סי' שח ס"מ) שאין מגביהים בעלי חיים בשבת משום מוקצה, הוא דוקא לצורך הבע"ח עצמו.
בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סי' פא) כתב, נראה לי להתיר לטלטל עופות המצפצפים בקול נאה בכלובו, כיון שבני אדם נהנים בקולם אינם מוקצים. וביאר שאף שאין נהנים מגוף העוף אלא מראייתו ומקולו מ"מ מותר לטלטלו, משום שנקרא כלי. וצא ולמד מכל כלי שיר שאם לא שגזרו שמא יתקן את הכלי שיר, שמא היה מותר לטלטלן ולשורר בהן.
אולם הביא האור זרוע (סי' פב) בשם הרא"ש לאסור, וביאר שאף שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ולצורך מקומו, מ"מ אבנים שבחצר אפילו צריך מהם צורך גדול אסור לטלטלן, משום שאין תורת כלי עליהם, וכמו"כ בעלי חיים אין עליהם תורת כלי, ויש לאסור יותר בבעלי חיים משום שאין משתמשים בבעלי חיים, ולא פלוג רבנן בבעלי חיים.
ובשו"ת חקרי לב (או"ח סי' נט) העלה להחמיר בזה, וכתב לדחות דברי הלק"ט הנ"ל, שבעלי חיים שאינם ראויים למלאכה אינם חשובים כלי, וכמוכח בב"י (חו"מ סי' קצה). ועוד כתב שאם אמרו לגבי קנין שעוף הרי הוא כלי, אין ראיה מזה לענין מוקצה שיחשב כלי.
וכן בברכי יוסף (סי' שח סק"ד) כתב בשם מהר"ם בן חביב, שאסור לטלטל בהמה חיה ועוף אפילו לצורך גופו ומקומו, משום שלא נחשב כלי.
כך פסק בפשיטות בשו"ע הרב (או"ח סי' שח סע"ח), שאפילו עוף שראוי לשחק בו תינוק הבוכה אסור לטלטלו.
