חצי שיעור במצוות
בגמ': בעי שלומי בעי רבא גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר לו אחת מהן מהו מי אמרינן השתא ליכא גזילה או דלמא הא לא הדר גזילה דהואי גביה הדר פשטה גזילה אין כאן השבה אין כאן אי גזילה אין כאן השבה יש כאן הכי קאמר אף על פי שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן (בבא קמא קה, א).
הגאון מליסא בספר מעשה ניסים על הגדה של פסח כתב שמי שאינו יכול לאכול כזית מרור, אינו חייב לאכול פחות מכזית. והוכיח כן ממה שאמרו בסוגיין שהגוזל ב' אגודות בפרוטה והחזיר אחת מהם השבה אין כאן, הרי שאין מצוות עשה על פחות מכשיעור.
בנידון זה האריכו הפוסקים, ויסוד נידונם הוא אם כשם שבאיסור 'חצי שעור' אסור מהתורה, גם במצוות כן הוא או לא. והאריך בזה המל"מ (חמץ ומצה פ"א ה"ז), ובשבות יעקב (ח"ב סי' יח) הביא ראיה שמי שאין לו אלא חצי זית מצה אינו מצווה כלל לאכלו בליל פסח, עיי"ש, ובחיים שאל (ח"א סי' ג) מה שתמה על דבריו. ובבשו"ת יהודה יעלה (או"ח סי' קלז) כתב שאדם שאוכל חצי שיעור כגון חצי כזית מצה יש לו לברך ע"ז 'על אכילת מצה' כיון דסו"ס הוא מקיים בזה מצות עשה וכו', ועיין בשו"ת חדות יעקב (סי' לג) שהאריך בנידון זה, ובשד"ח (אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סי' יד אות ד).
והנה בשו"ת אבן יקרה (מהדות"ל סי' צ) הסתפק בנידון אחד שהיה לו בערב פסח כזית חמץ ושרף ממנו כחצי זית וחצי נשאר אצלו אם קיים בזה מצוות 'תשביתו' לדעת הסוברים שבחצי שיעור חמץ אין עוברים בבל יראה על שהייתו. יסוד נידונו הוא אם כיון שאינו עובר על הנשאר בבל יראה הרי הוא מקיים מצות תשביתו, או שמא כיון שלא השבית את כל החמץ לא קיים המצווה, וכתב לפשוט מסוגיין שלא יצא ידי חובה שהרי אמרו שהגוזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר אחת אע"פ שגזילה אין כאן מ"מ לא קיים מצות השבה, וכך יש לומר גם בנידון תשביתו שהיות ומחייב להשבית את כל החמץ שברשותו ולא השבית הכל לא קיים את המצוה.
אולם בספר מנחת הגרשוני (שונה הלכות הלכה י אות ה) כתב לחלוק על ראייתו מסוגיין, עיי"ש. [וע"ע בשערי תשובה (או"ח סי' תפב סק"א) מה שכתב לדייק מסוגיין לענין דבר שאינו שו"פ ונצרך למצוה אם מחמת כן הוא שו"פ].
