חלוקת 'מפטיר' שקנו לשנה שלימה
בגמ': הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא, אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא א"ל קא מאפלת עלי, א"ל בדידי קא בנינא, א"ר חמא בדין קא אמר ליה וכו' (בבא בתרא ז, א).
בשו"ת תורה לשמה (סי' צד) נשאל בדבר כמה אנשים שקנו מפטיר של כל השנה בשותפות, ובמפטיר של פרשיות השבוע נתרצו ביניהם על החלוקה לפי הגיל בסדר שנותם, אבל המפטיר שבמועדים שהוא שוה לאין ערוך ממפטיר של כל השנה איך יתחלקו ביניהם.
והשיב עפ"י מה שאמרו בסוגיין, הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא, אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא א"ל קא מאפלת עלי, א"ל בדידי קא בנינא, א"ר חמא בדין קא אמר ליה וכו'. ומסיק שם טעמא דרב חמא נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והדורי אבל דמי אוירה לא עלו להדדי עיי"ש. וכתבו הראשונים עיקר טעמא משום דהעלוי והשומא שעשו ביניהם הוא רק על אבנים וקורות ולא בשביל האויר.
והשתא הכא נמי, אם נתרצו בתחילה להזכיר שמותם על סדר שנותם היינו לענין המפטירים הקטנים של פרשיות השבוע שאין ביניהם הפרש בדמים זה על זה ורק הפרש מועט שזה מקדים למצוה קודם חבירו נתרצו שיהיה זה לפי סדר שנותם, אבל בענין מפטירים הגדולים של ספר שני שיש בהם הפרש רב בדמים וגם עוד שיש הפסד בעין לאחד הרבה שלא יגיע לחלקו כי אם מעט וכן האחר ג"כ יפסיד לגבי שניים האחרים ודאי על זה לא נתרצו לוותר כ"כ בחינם בלתי עלוי דמים בין חלק לחלק, ולכן יפה טוענים שצריך לעשות למפטירים הגדולים חלוקה בפ"ע ויטילו גורל או יטילו דמים לכל חלק, כפי מה שראוי לו ויתרצו ביניהם.
