זכות קדימה בתור לתלמיד חכם
בגמ': אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכו'. (נדרים סב, א).
בתפילת דוד לאדר"ת (אות לז) כתב, בהקפות אני מקפיד שיקיפו כהנים ולויים כסדר קדושתם. וכן הייתי מקפיד בהקפת הלולבים. אך אין העם שומעים בענינים אלו כלל, והפצרוני מאחר שהרבנים שקדמוני לא עשו כדעתי.
והנה בשו"ת אבני ישפה (ח"ד סי' צט) נשאל אם מותר לאברך השוקד על תלמודו, להכנס באמצע תור במקום ציבורי, מחמת שיש לו זכות קדימה בכך שהוא ת"ח, או שמא אנשים לא מבינים שיש זכות קדימה לת"ח, ויש בזה משום חילול השם. ועוד שמא אין לנו היום דין ת"ח.
והשיב, הנה בתוס' בשבועות (ל: ד"ה למישרי) לפי תירוץ קמא דדוקא כשבאו שני הדינים בבת אחת, אבל אם בא דין אחד תחילה, צריך להקדימו, כדאמרינן בסנהדרין כקטן כגדול תשמעון. אמנם בעניני תור במקום אחר אין שאלה כזו, ומותר לכו"ע להקדים הת"ח.
ולענין אם יש בזמנינו דין ת"ח לענין להפוך בזכותו, כתב הסמ"ע (חו"מ סי' טו סק"ד) שאין לנו היום דין ת"ח. אמנם יתכן שכל זה לענין להפוך בזכותו, אך לענין להקדים דינו אולי גם בזמן הזה נחשב ת"ח. ובלא"ה רבו הפוסקים שחלקו עליו, הב"ח (שם), הש"ך (שם סק"א), השבות יעקב (ח"א סי' קמד), כנסת הגדולה (שם סק"ג), ונתיבות המשפט (חידושים שם סק"ב).
וכתב האבני ישפה שמצא בברכי יוסף (שם סק"ג) שהסיק שלענין להקדים את הדין של הת"ח, גם בזה"ז צריך להקדימו, שהרי הטעם להקדים הוא שלא יתבטל מתלמודו, כמ"ש הריטב"א, א"כ כל ת"ח השוקד על תלמודו אף בזמנינו דין הוא להקדימו. וכן משמע בסמ"ע עצמו, שהעמיד דבריו בדין להפוך בזכותו, ולא כתב חידושו בדין הקדמה שנכתב בשו"ע לפני הדין של להפך בזכותו, ע"כ. ולכן כיון שעל פי דין מגיע לת"ח שיקדימו אותו לפני אחרים גם בזמנינו, רשאי להכנס לתור. אמנם כדי למנוע לזות שפתיים נראה להמציא תירוץ, וכגון שחבר יאמר שתפס עבורו תור, או תירוץ אחר, ואין בזה שקר או גזל, כיון שעל פי דין מגיע לו.
אך הביא בשם גאון אחד שאמר שהזכות להקדים ת"ח אינה זכות ממונית, אלא כבוד שצריכים לתת לח"ח. אבל בזמנינו הזמן שממתינים בתור בבנק הוא ענין השוה כסף וזכות ממונית, ולזה אין זכות לת"ח, ולכן אין לו זכות להכנס לפני אחרים.
וסיים האבני ישפה בשם בעל השבט הלוי שאמר שיש לחשוש לחילול השם, וצריכים לתת לו הכבוד, ולא שיקח לעצמו.
