הנחת תפילין בזמן בין השמשות

במשנה: אמר קונם סוכה שאני עושה, לולב שאני נוטל, תפילין שאני מניח, בנדרים אסור, בשבועות מותר, שאין נשבעין לעבור על המצות (נדרים טז, א).

במשנה. אמר קונם סוכה שאני עושה, לולב שאני נוטל, תפילין שאני מניח, בנדרים אסור, בשבועות מותר, שאין נשבעין לעבור על המצות.

והיינו שאין שבועתו חלה כיון שנשבע לבטל מצווה. בספר עיני כל חי (ד"ה תפילין) כתב לתמוה מדוע אין שבועתו חלה, ואין אומרים שמכיון שהלילה אינו זמן תפילין א"כ שבועתו חלה לגבי הלילות שאז לא יניח תפילין ואין זה נשבע לבטל מצווה שהרי אינו מצווה בזמן זה, ומיגו ששבועתו חלה על זמן זה שבועתו תחול על יתר הזמן.

וביפה תלמוד (ד"ה תפילין) כתב לבאר עפ"י מה שכתבו הפוסקים שאנן קיי"ל שלילה זמן תפילין הוא, וא"כ אין שבועתו חלה כלל.

והנה בשו"ע (או"ח סי' ל ס"ב) פסק המחבר, אסור להניח תפילין בלילה, שמא ישכחם ויישן בהם. אך אם הניחם קודם שתשקע החמה וחשכה עליו, אפילו הם עליו כל הלילה, מותר ואין מורין כן [הלכה למעשה לאחרים שמא יבואו להניחן לכתחלה וע"כ לא יעשה כן אלא בינו לבין עצמו אבל לא ברבים, משנ"ב סק"ח].

וביאר המשנה ברורה (סק"ד) שמדאורייתא מותר להניחם בלילה שקי"ל לילה זמן תפילין.

עוד כתב המשנה ברורה (סק"ג) שבבין השמשות מדברי המג"א משמע שמותר לכתחלה להניחם אבל בפמ"ג הסתפק בזה, אך אם לא קיים באותו יום עדיין מצות תפילין לכו"ע יניחם בין השמשות.

ועיין בבן איש חי (פרשת חיי שרה אות ז) שכתב, שאם לא הניח תפלין כל היום עד בין השמשות יניחם בלא ברכה. אך יש חולקים וסוברים שיניח בברכה.