הנחת ידים על ראשו של המתברך

בגמ': חזקה לכהונה נשיאות כפים בבבל, שהרי ישראל אינו נושא כפיו ועובר בעשה (כתובות כה, א).

בגמרא חזקה לכהונה נשיאות כפים בבבל, שהרי ישראל אינו נושא כפיו ועובר בעשה, והנה בשו"ת כתב סופר (או"ח סי' יד), וכן בכף החיים (סק"ח), מבואר שזה שאמרו זה הנושא כפיו עובר בעשה, זהו דוקא כשמתכוין לקיים מצוה לברך את ישראל כמו שנצטוו הכהנים, אבל אם אינו מכוין לשם מצות ברכת כהנים, אלא כאדם שמברך את חבירו, אין בזה איסור.

ולפי זה ברור שאין שום איסור לישראל לברך את בנו או תלמידו בסמיכת שתי ידיו על ראשו, שהרי אינו נושא כפיו, ואינו מכוין לקיים מצות ברכת כהנים, וכמבואר בשו"ת יהודה יעלה (או"ח סי' מא).

אמנם בספר תורה תמימה (במדבר ו כג, אות קלא) כתב, ויש להעיר על מה סמכו העולם לברך איש את אחיו בנשיאות ידים על ראש המתברך, כמו שנוהגים כן בברכות חתנים, והרי סדר ברכה זו מיוחד רק לכהנים, ולזרים יש בו איסור עשה. ושמעתי מאיש אמונים שהגר"א מוילנא בירך את הגאון רבי יחזקאל לנדא המו"צ דווילנא, בשעת חופתו, והניח ידו אחת על ראש רבי יחזקאל בשעת הברכה. ושאלוהו על ככה, והשיב, שלא מצינו ברכה בשתי ידים רק לכהנים במקדש. וזולת זה לא ראיתי מי שיעיר בזה, והיא הערה נפלאה, ודוחק לומר שכל עיקר מצות נשיאות כפים אינה אלא בעשרה, משום דהוי דבר שבקדושה (מגילה כג ע"ב), שזהו רק אסמכתא בעלמא, כמו שכתב הר"ן מגילה שם, וכן הביא בספר פחד יצחק (מערכת ברכה) שראה מדקדקים שלא לברך לתלמידיהם בשתי ידים על ראשם, ואומרים שעושים כן כדי שלא לקשר מדת החסד עם מידת הדין (שהימין חסד והשמאל גבורה שהיא מדת הדין), ואני נהגתי לברך את מי שנשוי אשה בשתי ידים, בעדו ובעד ביתו, ולפנוי ביד אחת, אבל לבחורים העוסקים בתורה בשתי ידים, כי התורה מסייעתם במקום אשה. כך מצאתי. והנני רואה מנהג טוב שהחכמים יברכו לתלמידיהם והאבות את בניהם עם שתי ידים, כמו שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכן ראוי לעשות על דרך הסוד, וכמו שכתב הראשית חכמה (שער היראה פרק ד'), וסמך לזה מהזוהר פרשת וארא וכו', הנה מבואר שטוב ויפה לברך בשתי ידים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת ב אות לא), הביא דברי החמדת ימים שכתב להקפיד לברך ביד אחת דוקא, ובשל ימין. והביא גם דברי הגאון יעב"ץ שסובר להיפך. וסיים, שאין להקפיד כל כך בזה, ומהיות טוב אם סומך שתי ידיו על ראש המתברך ולברכו יהיה בזה תוספת ברכה, אבל גם המברך ביד אחת בלבד די בזה.