גילוי אליהו הנביא בזמן הזה

בגמ': אתא ההוא סבא תנא ליה (כתובות סט, ב).

אתא ההוא סבא תנא ליה. בתוס' חולין (ו. ד"ה אשכחיה) שכתבו י"א שכל מקום שמוזכר בש"ס ההוא סבא היינו אליהו הנביא, ודחו זאת מהגמ' דשבת (לד.) בעובדא דההוא סבא שרשב"י עשאו גל של עצמות.

אולם החיד"א בפתח עינים (שבת לד.) יישב הענין שבמקום שמוזכר אליהו הנביא בפירוש באותו ענין ומוזכר שם גם ההוא סבא זה לא הוי אליהו ז"ל. יעו"ש.

והנה כתב הברכי יוסף (או"ח סי' לב סק"ד) ראיתי בהגהות רבינו בצלאל למס' גיטין (כת"י ו:) שכתב וז"ל, אשכחיה רבי אביתר לאליהו, שואלים העולם כיון שאליהו זכור לטוב היה מצוי להם כדאיתא בכמה מקומות, למה לא תירץ להם תיקו שבתלמוד, ומתרצינן, דשני אליהו יש האחד היה פנחס ואחר. עכ"ד.

ובשו"ת רב פעלים (ח"ג סוד ישרים סי' ד) כתב שיש כמה בחינות בגילוי אליהו, וזה לשונו, ואשר שאלת ששמעת שהיה לרבינו הרש"ש ז"ל גילוי אליהו זכור לטוב, ובקשת להגיד לך השערת שכלי בדבר זה איך הוא, דע כי יש אזהרה לנו מדברי קבלה 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו', על כן אין לנו לדבר באנשים גדולים ועצומים בהשערת השכל שלנו, ורק רשאי אני להגיד לך דבר אחד בגילוי אליהו זכור לטוב, דודאי בענין שיזכה האדם לדבר עמו פנים בפנים כמו שהיה לרבינו האר"י ז"ל, דבר זה קשה המציאות אפילו בדורות הראשונים וכ"ש בדורות האחרונים, ברם בזאת אפשר להאמין שיהיה גילוי אליהו זכור לטוב בהשכל של הצדיק, דהיינו יתלבש ניצוץ מן אליהו זכור לטוב בעין השכל של הצדיק ויורה לו האמת, והצדיק אינו מרגיש בגילוי אליהו זכור לטוב בשכלו, אלא חושב שהוא משיג האמת בשכלו, ובאמת אינו כן אלא הוא משיג הדבר ע"י התלבשות ניצוץ מן אליהו זכור לטוב בשכלו, ודבר זה נזכר בדברי מהרח"ו ז"ל בהקדמתו לשער ההקדמות וכו', עכ"ד.

בס' נצח ישראל להמהר"ל מפראג (פרק כח) כתב, בפרק חלק אמרו ריב"ל אשכחיה לאליהו וכו' ואין חילוק בין אם היה לו במראה או כן נגלה בלא מראה, כי פעמים הרבה היה אליהו מגיד דברים לאחד ולא ידע האדם מאין באו לו הדברים, והיה נדמה לו כאלו הדברים היו לו מעצמו, ואינם אלא דברי אליהו שהגיד לו הדברים,

ועיין בס' רגל ישרה מבעל הבני יששכר (ערך אמת) שכתב, מי שמכוין דבר תורה לאמיתו הוא מדריגה גדולה יותר מגילוי אליהו, ושמענא ליה מתלמודא (גיטין ו.) דחזינן בגמ' שם גבי פלוגתא דר' אביתר ור' יונתן בענין פילגש בגבעה דאמרינן דר' אביתר בר סמכא כיון שכיוון להלכה ומשמע משום הכי ולא משום שאליהו נגלה אליו, עיי"ש.