אמר צ' פעמים ברציפות משיב הרוח לענין ספק בתפילתו
בגמ': ולר"מ דאמר ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כ"ש אכלה תלתא פירי בחד יומא כגון תאנה ליהוי חזקה דומיא דשור המועד מה שור המועד בעידנא דאית ליה הא נגיחה ליתא להא נגיחה וכו' (בבא בתרא כח, ב).
בגמרא מובאים דברי רבי מאיר הסובר ששור המועד שנגח ג' נגיחות ביום אחד נעשה מועד. וטעמו, שכיון שמצינו בתורה שבג' נגיחות בג' ימים נעשה מועד, יש לנו ללמוד בקל וחומר לג' נגיחות ביום אחד שהתרגל להיות נגחן בטבעו.
בגמרא מובאים דברי רבי מאיר הסובר ששור המועד שנגח ג' נגיחות ביום אחד נעשה מועד. וטעמו, שכיון שמצינו בתורה שבג' נגיחות בג' ימים נעשה מועד, יש לנו ללמוד בקל וחומר לג' נגיחות ביום אחד שהתרגל להיות נגחן בטבעו.
מדברי רבי מאיר הללו הוכיח המהר"ם מרוטנבורג (הו"ד בטור או"ח סי' קיד) לענין אדם שנסתפק בתחילת ימות הגשמים אם אמר מוריד הגשם אם לאו, שהלכה בידינו מדברי הירושלמי (תענית פ"א ה"א) שאם עברו שלושים יום מהימים שהחלו להזכיר בתפילה מוריד הגשם אינו חוזר לתחילת התפילה, כיון שחזקה גמורה שהזכיר גשם. וכתב המהר"ם מרוטנבורג, שכמו"כ אם אמר בשמיני עצרת תשעים פעמים את נוסח ברכת מחיה המתים מתחילתה עד מוריד הגשם, גם הוא אינו חוזר אם נסתפק לאחר התפילה האם הזכיר גשם. וטעמו, שכיון שמצינו שעל ידי שלושים יום [שיש בהם תשעים תפילות] נעשה מוחזק לכך, אם כן ודאי שגם על ידי אמירת תשעים פעמים ביום אחד נעשה מוחזק, כמו לגבי שור נגחן שטבעו מתרגל יותר כאשר נוגח ברציפות.
אמנם הרבינו פרץ (הו"ד בטור שם) סבר שאין הנידון דומה לראיה, שדוקא בשור המועד אנו נוקטים שנגיחות רצופות גם הן משנות את טבעו, כיון שעל ידי הנגיחות נעשה מוחזק ליגח, ולפיכך, נגיחות רצופות משנות יותר את טבעו. מה שאין כן בתפילה, שהדבר תלוי בהרגל לשונו אין האדם מתרגל לעשות דבר אחד אם עושה אותו בקירוב כ"כ.
השו"ע (או"ח סי' קיד ס"ט) פסק כדעת המהר"ם מרוטנבורג. וכתב, אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים, כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום, משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם, ואינו צריך לחזור.
ובמג"א (ס"ק יב) הביא בשם הדרכי משה והרמ"א בתשובה, שלגבי הזכרת גשמים יש בל' יום יותר מצ' פעמים, שיש ימים שאומר ד' פעמים ביום שהרי מזכיר גם בתפילת המוספים, ולגבי שאלה בברכת השנים אומר פחות מצ' פעמים בל' יום, מפני שאינו שואל גשמים בשבת, ונקטו צ' פעמים כדבר שוה בשניהם שאם הזכיר צ' פעמים אינו צריך לחזור אם נסתפק. אמנם הביא מהג"מ שצריך להזכיר כ"כ פעמים כמו שמזכיר בל' יום, ובאמת משיב הרוח צריך לומר יותר מצ' פעמים, ושאילת גשמים צריך לומר פחות.
בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' כ, הו"ד במ"ב ס"ק מא) כתב, שהרוצה לעשות כמהר"ם צריך לאומרה מאה ואחת פעמים כמנין ההזכרות שבשלושים יום שבתחילת ימות החמה שיש בהם שמונה ימי פסח בחוץ לארץ, אך בדיעבד אם אמר רק תשעים פעמים ולאחר מכן התפלל ואינו יודע מה הזכיר, אין בידו לפסוק שיחזור ויתפלל נגד משמעות השו"ע והרמ"א כיון שלא פירשו כן הפוסקים.
בשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' מט) הוסיף, שאפשר להרכיב את דברי הירושלמי עם חידוש המהר"ם, ואם לאחר שעברו חמישה עשר יום מתחילת הזכרת גשם או טל, אמר ארבעים וחמש פעמים את ההזכרה החדשה, גם באופן זה נעשה מורגל, מאחר וטבעו מורגל בין על ידי ריבוי הימים ובין על ידי ריבוי הפעמים. וכ"פ בשערי תשובה (ס"ק יד).
אמנם במשנ"ב (ס"ק מג) הביא שיש חולקין על דין זה ונכון לחוש לכתחילה שלא לעשות כן לסמוך ע"ז.
