אם כל דבר שעושים בחינם שוה חינם
בגמ': ואי א"ל מייתינא אסיא דמגן במגן, א"ל אסיא דמגן במגן מגן שוה (בבא קמא פה, א).
שכר על טיפול רפואי: בשו"ע (יו"ד סי' שלו ס"ג) כתב המחבר שאין לרופא ליטול רק שכר הטורח והבטלה. ובתשובות והנהגות (ח"א סי' תתצז) האריך לדון בזה, עיי"ש.
רופא אבל: בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' פו) כתב לענין רופא שאירע בו אבילות, ראיתי מרבותי שהתירו לילך אל החולה, אעפ"י שאסור לו לעשות מלאכה בימי אבלו, כי בחשש סכנה ומצוה מותר, ואפשר להתיר אף במקום שיש רופא אחר, כי לא מכל אדם זוכה לרפואה, וגם תשועה ברוב יועץ, אף גם ע"פ הרוב אינו עושה הרופא שום מלאכה בידים רק סתם אמירה וכתיבה סם פלוני יפה לו.
ואפשר שאפילו שכירות מותר ליתן לו משום דאסיא דמגן מגן שוויא [רופא בחנם שוה חנם]. אך הרופא עצמו יחוש לעצמו וימנע מליקח שכר אם יש לו.
אמירת קדיש: במג"א (סי' קלב סק"ב) כתב, שמשמע בב"י שמוטב לבנו להשכיר אחד לומר קדיש במקומו משיאמר אחד בחנם. בביאור דבריו כתב המחצית השקל, שאם בן הנפטר רוצה ליסוע למרחקים למקום שלא יוכל לומר קדיש, ומעמיד אחר במקומו שיאמר קדיש, עדיף שישכור אדם עבור זה וישלם לו על כך, מפני שאסיא במגן במגן שויא, ומה שהוא בחנם לא שוה כלום, ולבד מזה כתב ע"פ ספרי המוסר שמצוה שהיא בחנם אינה חשובה כל כך.
חזן ושמש בחינם: במסכת אבות (פ"א מ"ו) כתוב עשה לך רב וקנה לך חבר, ברע"ב (שם) ביאר, שברב לא שייך לומר קנה לך רב, שהרב צריך ללמד בחנם. והנה בשו"ת צמח צדק (הקדמון, סי' א) כתב בן המחבר, שאם ירצה רב או חזן ושמש להיות בקהל בחנם בלי שכירות, ויתרצו להם רוב מנין, יכולים האחרים לומר אסיא דמגן במגן שויא.
בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ב סי' ב, ח"ג סי' מד) דן לפי זה, על רב שאינו מקבל שכר אם זה בכלל אסיא במגן, ודן שם אם מה שעוסק לשם מצוה נחשב בכלל אסיא דמגן, או שמא מאחר ויש לו בזה הנאת ותועלת מצוה אין זה בכלל אסיא דמגן. ובשו"ת קנין תורה בהלכה (ח"א סי' צד אות ז) כתב ללמוד ממה שכתב רש"י בסוגיין אסיא דמגן וקרובו הוא, שסברא זו שייכת גם כשבן מרפא את אביו, שעל אף שהוא קרובו אסיא דמגן במגן שויא.
תשלום למלמד תינוקות: ברדב"ז (שבועות פ"ו) כתב, שאפילו אם אפשר להשיג מלמד תינוקות בחנם, יש לשלם דוקא, דאסיא דמגן מגן שויא.
עורך דין: בבירור הלכה (תנינא חו"מ סי' תכ) כתב, יש לבאר שהוא הלכה מיוחדת ברופא שעליו אמרו מפורש בקדושין (פב.) טוב שברופאים לגיהנום, אולם הדעת נוטה שהיא הלכה כללית והוא הדין בעורך דין שמייעץ בחינם אין לסמוך עליו, וכן נראה מתוך הנסיון.
