אחד שאמר על ת"ח האכילהו שחת

בגמ': אזל רבי אלעזר אמרה לשמעתא קמיה דשמואל, אמר אכסוה שערי לאלעזר וכו' כי סליק רבי זירא אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר לה משמיה דרבי יוחנן אמר ליה על דא אכסוה שערין לאלעזר בבבל. (כתובות עז, א).

בסוגיין, אזל רבי אלעזר אמרה לשמעתא קמיה דשמואל, אמר אכסוה שערי לאלעזר וכו' כי סליק רבי זירא אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר לה משמיה דרבי יוחנן אמר ליה על דא אכסוה שערין לאלעזר בבבל, ופירש רש"י אכסוה שערי האכילוהו שעורים כבהמה, וכן הביא בש"מ (שם) האכילוהו שעורים כבהמה לפי שאין ממש בדבריו ע"ש. והיינו ששמואל אמר 'האכילו שעורים לאלעזר', כלומר האכילוהו מאכל בהמה.

וביעב"ץ (תוס' ד"ה אכסוהו) הביא שיש לומר שהאכילוהו שעורים היינו בלשון עבר, והיינו שהתכוון שמואל לומר שהאכילוהו לפני זה מאכל בהמה, ועל כן אין לו חיך לטעום. ויש שגרסו שהכוונה בלשון עתיד, כלומר מעתה ראוי להאכילו שעורים.

והנה בשו"ת תורה לשמה (סי' רנ) דן במעשה שראובן שהוא ת"ח בא לבית שמעון אהובו, והיה רעב הרבה, ואחר שישב אמר הביאו לי דבר לאכול כי רעב אנכי, ואותה שעה אתרמי שהביאו לחדר שמעון משא אחד של שחת למאכל הבהמות אשר היו שם, והיה יושב אחד ת"ח בדחן ויענה ויאמר בדרך בדיחות האכילהו לחכם ראובן שחת, ויכעוס החכם ראובן הנז' על זה ותובע בזיונו באומרו שעשה אותו כבהמה לאכול שחת וכאילו קרא אותו בהמה בפירוש. והסתפק שם אם יש להחכם ראובן הנז' תביעה על החכם המדבר כך או לאו.

והשיב, שיש להוכיח ממה שאמרו בסוגיין ששמואל אמר 'האכילו שעורים לאלעזר', כלומר האכילוהו מאכל בהמה.

נמצא שדברים אלו אין נכנסים בכלל בזיון, אלא הם נאמרים בדרך צחות ובדיחות, כי ר"א היה ת"ח, ובודאי שאם דברים אלו הם בכלל בזיון, שמואל חושש שמואל לזה ולא היה מבזהו ח"ו, ואף שהיה רבו. שהרי אמרו באבות יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך, ועוד שגם רבי זירא כד סליק התם אמר על דא אכסוה שערין לאלעזר בבבל, ואם היו דברים אלו בכלל בזיון היה חש רבי זירא ולא היה אומרם, אלא ודאי שהם דברים האמורים בדרך צחות ובדיחות, וא"כ ה"ה בנידון השאלה ג"כ יש לומר שאין דברים אלו נכנסים בסוג בזיון ואין כאן טענה.