י"ש וי"ש...
אלה תולדות נח וגו' (ו, ט). ברש"י: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח וכו', ויש דורשים אותו לגנאי.
אורח עני נקלע בליל שבת לשולחנו של עשיר קמצן, אחרי אכילת הדגים מזג בעל הבית לעצמו כוס יין שרף נקי, ואילו לעני מזג כוס י"ש מהול במים.
אמר לו האורח: "עתה אני מבין היטב את דברי רש"י בתחילת פרשת נח: י"ש דורשים אותו לשבח... וי"ש דורשים אותו לגנאי", כלומר, י"ש נקי, בלי שום תוספת דורשים אותו לשבח, אבל וי"ש בתוספת האות ו' דורשים אותו לגנאי".
