הניצוץ היהודי לעולם אינו כבה!
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ (ל, ד). הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון, הגיע פעם לבית מדרשו בראש השנה והתרגש לראותו מלא מפה לפה ביהודים רבים שהגיעו לשפוך שיח ביום הדין, וביניהם גם יהודים הרחוקים מאד משמירת תורה ומצוות, שבמהלך השנה לא רואים אותם פוקדים את בית הכנסת. נענה ואמר: מה מביא יהודים שהתרחקו משמירת תורה ומצוות לבוא לבית הכנסת בימים הנוראים, וכי השלטונות כופים זאת עליהם?! לא! אין זאת אלא שמתעורר בליבם הניצוץ היהודי, אותו ניצוץ שגם אלפי שנות גלות, נדודים קשים וייסורים מרים, לא יצליחו לכבות.
עובדה פלאית זאת נרמזת כאן בפסוק: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם" - גם אלו שנדחו מקיום התורה והמצוות, וחפצי שמים ממוקמים אצלם בסוף סדר עדיפויותיהם, מכל מקום "מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ" – רוח ה', שֶׁעוֹדָהּ מפעמת בהם, תקבצם ותקחם לבוא לפניו ולעבדו.
